עמרי לוי
לאחר ההצלחה המסחררת של פרויקט אמן החודש, אנחנו ממשיכים לתת כבוד לאמנים שגורמים לנו לרקוד ולשמוח בכל פעם מחדש. בכל חודש אנחנו בוחרים את האמן שנרצה להכיר מעבר למוזיקה שלו, להבין את האדם שמאחורי העמדה, להתחבר למסע שלו ולשמוע את הסיפורים שלא תמיד מגיעים אל הרחבה.
החודש ישבנו לשיחה אור שניר, הלא הוא Tim Bell, מהשמות העולים בסצנת הטק האוס הישראלית. דיברנו על הגיטרה שקיבל מאבא בגיל ,13 הגיג הראשון שלו, על שיתוף הפעולה שהפך אותו למי שהוא היום, על ההתמודדות עם קריירה בהפקה כשיש ילד קטן בבית, ועל דעתו על בינה מלאכותית במוזיקה.
View this post on Instagram
ספר לנו קצת על עצמך, מי אתה ומה הסיפור שלך?
גדלתי בבית מוזיקלי – אבא שלי ניגן, וחבר קרוב של המשפחה היה מוזיקאי מקצועי עם להקה שהופיעה בארץ. הוא זה שהעביר לנו את כל החוויה המוזיקלית הזאת. בגיל 13 אבא הצמיד לי גיטרה, ובגיל 17-18 כבר רציתי להיות נגן גיטרה – גיטריסט תותח. הם היו מופיעים בכל הארץ.
ואז קרוב משפחה שלי, בן דוד, חשף אותי למוזיקה אלקטרונית – לא אשכח את היום שהוא השמיע לי בפעם הראשונה את אחד האלבומים הראשונים של ארמין ואן ביורן. אלבום חזק, מטורף, ואני התאהבתי קשות. ואמרתי לעצמי – וואלה, הוא מפיק מוזיקה עד היום, אז גם אני רוצה להיכנס לעולם הזה.
מתי הבנת שזה הרבה יותר מתחביב?
מ2011- כבר היו לי השחרורים הראשונים בטראנס, ואז היה לי גם אלטר-אגו בשם Avii, החתמתי בלייבלים כמו ארמדה וכל מני לייבלים קטנים יחסית. משם זה באמת התגלגל, עד שהכרתי באיזשהו שלב ב2016 את לוקה, שהיום הוא הפאבלישר שלי.
הוא שחרר מוזיקה באותה תקופה תחת שם הבמה Antillas, באיזשהו תת לייבל של סוני שלא ממש קיבל תשומת לב. התחלנו לעבוד ביחד, והוא הכניס אותי לכל העולם הזה. הוא אמר לי: תישאר איתי, נזרום, נתקדם. אז הגיעו שחרורים יותר מעניינים אצלו בלייבל, וככה בעצם הגענו לשלב הרציני של הקריירה שלי.
View this post on Instagram
ספר לנו על הגיג הראשון שלך?
הגיג הרציני הראשון שבאמת התרגשתי וחששתי ממנו היה באומן 17 ברייב ראש השנה. היה שם מועדון, והיה אירוע, ואמרתי לעצמי וואלה, איזה כיף, איזה מגניב. אפשר להגיד שזאת הייתה הנגיעה האמיתית הראשונה שלי במועדון – עד אז זה היה יותר אירועי חברים, חתונה פה חתונה שם.
ההכנות היו על הפנים, ממש על הפנים. כל הסולמות המוזיקליים לא עבדו אחד עם השני, אבל הסט היה מפחיד. עליתי עם USB זול, משהו כמו 50-100 שקל, ואפילו לא ידעתי שצריך להביא דיסק און קי מסונכרן עם התוכנה במחשב. מוזיקלית זה לא היה הפלואו שאמור להיות, אבל בחירת השירים עבדה – ראיתי בסרטונים שאנשים צילמו שם שאנשים באמת נהנו. בתכלס ההכנות היו מאוד בסיסיות ביחס למה שקורה היום, שבו הסט שלי כבר מסודר לפי הסולמות ובניית אנרגיה מדויקת – אבל זה מצחיק לחשוב מאיפה זה התחיל.
מה עומד מאחורי הרגע הכי גדול שלך עד היום?
בסוף 2019 שחררנו את Queen Of Love, הוא היה מוחתם בפולידור שזה לייבל תחת יוניברסל, זה היה שיתוף פעולה שעבד פשוט מטורף, שחרור מדהים. משם המשכתי להתגלגל, עשיתי הפקות לכל מיני אמנים סופר חזקים, עבדנו עם רובין שולץ, והייתה באמת תקופה חזקה.
לאחרונה, בשנתיים-שלוש האחרונות, נכנסנו יותר לפרויקט של Tim Bell ופחות להפקות מאחורי הקלעים. השחרור הראשון חזרה היה ב2025- אצל On The Way, עשינו עוד ריליס סופר גדול אצל Hexagon של דון דיאבלו יחד עם Azooland וממשיכים לעשות ריליסים מאז.
View this post on Instagram
מה דעתך על בינה מלאכותית במוזיקה – בעד או נגד?
אני בעד. זה חלק מהתעשייה, זה כבר כאן – אין אופציה אחרת. אני חושב שזה פשוט יגרום לאמנים להוציא את הצד הכי טוב שלהם: אתה תהיה חייב להיות הרבה יותר ארטיסטי, הרבה יותר אומנותי, כי מה שבינה מלאכותית עושה הכי טוב זה להיות מדויקת – ואתה צריך לצאת מהדיוק הזה.
היא יכולה לעזור מאוד. לפעמים אין לך השראה כל כך, ואז אתה יכול להשתמש בזה וזה נותן לך כיוון. אבל לדעתי היא כלי – לא הרעיון עצמו, עוד כלי שנכנס לך לתוך המאגר של ההפקה. אני באופן אישי משתמש בזה הרבה, בעיקר כשאני מחפש כיוונים.
ספר לנו על הריליס האחרון שלך, You & I
זה התחיל כרעיון בבית, באולפן – חיפשתי כל מיני ווקאלים שיהיו מעניינים והגעתי לאיזשהו רעיון סופר בסיסי וסביר. פניתי לזמרת, חברה ממש טובה, דיאנה מגרמניה – אלופה אמיתית. שלחתי לה את הקטע, והיא ישר נדלקה עליו. אמרה לי: "אור, יאללה בוא נעשה את זה ביחד, בוא ניכנס לזה". אמרתי לה סבבה, בוא ננסה – קצת ווקאלים אחרים, אבל זה היה הכיוון. וככה עשינו את "You & I".
שלחנו אותו לחברות תקליטים כדי להריץ את זה, ואמרו לי: "תשמע, זה קטע חזק, אבל בוא נשנה קצת פה, קצת שם". עשיתי 107 גרסאות לקטע הזה, 107 גרסאות – ימים, לילות, תסדר פה, תעשה שם, תזיז את זה קצת. ממש היה לי קשה לעבוד עליו כל כך הרבה. אבל כשאתה מסתכל אחורה על מה שיצא בסוף – עפנו על זה. יצא קטע מדהים שעובד יפה – כמעט חצי מיליון האזנות.
מה הכי חשוב שלמדת לאורך הדרך?
הכי חשוב זה להיות בן אדם. אפס אגו. כשאתה מדבר עם אנשים, הכי קשה זה לפגוש מישהו שהגיע למקום אחר, עלה מדרגה, ופתאום מתרחק ממך באופן אוטומטי.
אני חושב שהדבר הכי חשוב זה להיות בן אדם בתוך תעשייה כל כך מורכבת, ולשמור על ערכים – להיות, ולהמשיך להיות נקודת אור במקומות שלפעמים אין בהם הרבה מזה.
אני משתדל בכל מקום שאני מגיע להיות מי שמחבק ואוהב, ולהישאר בצד החיובי של הגלגל הזה, לא משנה איפה אני נמצא באותו רגע במסלול.
איך אתה מתמודד עם קריירה בהפקה כשיש ילד קטן בתמונה?
זה ממש מאתגר, כי זה לוקח המון זמן. אבל זה גם נותן לך משמעות אחרת לחיים – אתה אומר לעצמך וואלה, זה באמת מה שחשוב בחיים. אני יכול להגיד שבלי אישתי אני לא יכול לזוז סנטימטר – היא הכי טובה שיש בעולם הזה.
ויש בזה את האתגרים, אבל מצד שני זה גם גורם לך להתייעל ברמות. יש לי עכשיו שעתיים לעבודה. אם הייתי מותח את זה על פני שלושה ימים, עכשיו יש לי שלוש שעות לסיים את זה, להתחיל ולסיים. זה המצב, אין מה לעשות – זה מה שיש. אתה יושב עד שלוש בלילה וקם בבוקר, אבל זה ממלא ברמות, זה שווה כל רגע.
לסיום – איפה נראה את Bell Tim בעוד כמה שנים?
אני רוצה להגיד פסטיבלים באירופה אבל תמיד יהיה חלום גדול יותר. להגיע לפלטינה, לנגן ברדיו בינלאומי, ולבנות סאונד שמצליח לגשר בין עולמות – אלגנטי אבל פורץ. אבל הכי חשוב לי זה להישאר אני, ולתת למוזיקה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב.
עמרי לוי 
