עמרי לוי
לאחר ההצלחה המסחררת בחודש שעבר, אנחנו ממשיכים לתת כבוד לאמנים שגורמים לנו לרקוד ולשמוח בכל פעם מחדש.
בכל חודש אנחנו בוחרים את הDJ שנרצה לשמוע עליו מעבר למוזיקה שלו, להכיר אותו כבן אדם ולהתחבר לאומנות שלו ולאישיות שלו בצורה אחרת.
אז אנחנו מתרגשים וגאים להציג את DJ החודש שלנו לחודש ינואר 2025 – Roc Dubloc!
ישבנו עם איתי לשיחה עמוקה, בה דיברנו על המסע שלו בתור אמן, המצב של הסצנה כיום, על האתגר בלהיות רלוונטי ועוד!
View this post on Instagram
אז איתי, ספר לנו קצת על עצמך.
אני איתי יצחקי, מנתניה, נשוי לבקי ואבא למילי ולני. מאז ומתמיד נמשכתי למוזיקה, עוד לפני שחשבתי על זה בתור מקצוע או שהבנתי מה זה דיג׳יי. ההתחלה בדיג׳יי הגיע במסיבות כיתה בגיל 12 כשהיה צריך מישהו שיבחר את השירים, ומאוד מאוד נהניתי מהתפקיד הזה, ועם הזמן הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים ושכנעתי את ההורים שלי לקנות מגבר משולב עם מיקסר ודיסקמנים וככה זה התחיל. היום אני משקיע את כל כולי בפרוייקט שלי ROC DUBLOC שמכוון לחול וכמובן גם עושה מסיבות ואירועים בארץ תחת הכובע של איתי יצחקי.
איך התחלת להתחבר למוזיקה האלקטרונית?
בשבילי מוזיקה אלקטרונית הגיע בשלב קצת מאוחר יותר באבולוציה שלי כדיג׳יי. כשהדיג׳יי התחיל להפוך למקצוע של ממש, שמכניס כסף, באזור גיל 16 הייתי מנגן רק היפהופ ולא הייתי מוכן בכלל לשמוע משהו אחר, זאת הייתה האהבה הראשונה שלי במוזיקה.
השינוי בשבילי הגיע בצורה לא מתוכננת שכמה חברים דיג׳יים החליטו לטוס לפסטיבל בחול ובאחת הישיבות שלנו ביחד הם ישבו לקנות כרטיסים, ואז החלטתי שאני מצטרף אליהם בלי להבין בכלל לאן אני הולך, אמרתי לעצמי, “כולם טסים, מה, אני אשאר לבד בארץ?” – אז הצטרפתי.
הפסטיבל הזה היה טומורולנד והשנה היתה 2011 ושם מבחינתי הכל השתנה. ראיתי והבנתי כמה רחוק אפשר להגיע בתור דיג'יי ועם זה גם ההבנה שחייב מוזיקה מקורית כדי להגיע למקומות האלו. הטיול הזה שינה לי את כל המטרות. משם התחלתי ללמוד הפקה מכל מקום אפשרי, בתי ספר ללימוד הפקה, יוטיוב, חברים – הכל.
בנוסף גם היה לי מזל שהחברים שהקיפו אותי, כמו בן וסער מ TEAMWORX ויותם דב מ We Rave You חלקו את אותם חלומות וזה שינה את הכל מבחינתי. כשיש מי שישמע את המוזיקה שלך גם כשהיא ממש רעה ועדיין ידחוף אותך קדימה, זה עושה את ההבדל בין הצלחה וכשלון.
באזור 2017 הגעתי למצב שהמוזיקה שאני עושה במקום כבר יותר יציב וטוב ואז גם הקמתי את הפרויקט שלי, Roc Dubloc. באותה שנה גם יצא הטראק הראשון שלי, Plata o Plomo. שלחנו אותו לרדיו של הארדוול, רק בשביל שאולי ישמיעו אותו בתוכנית רדיו, אחרי כמה ימים חזר אלינו הבחור מהתוכנית רדיו ואמר שהם אהבו את הטראק ושאלו אם החתמתי אותו איפשהו כי הם רוצים לשלוח אותו ל״רוברט״ (הארדוול).
כמה ימים אחרי זה החתמנו שם הטראק וככה התחיל הגלגול של Roc Dubloc.
View this post on Instagram
מאותו טראק ראשון, איך התקדמת עד למקום שאתה נמצא בו היום?
עבודה עבודה עבודה, שעות באולפן, לראות קדימה רק את המטרות, להתעלם מכל הפעמים שאתה שומע ״לא״ לאורך הדרך ולנסות כמה שאפשר להנות מהתהליך.
בשבילי התקופה של הקורונה עזרה המון כי זה נתן לי זמן לשבת באולפן, לא היו אירועים ולא היו הסחות דעת ויכולתי להתרכז בליצור. גם באותה תקופה התחלתי לעבוד עם עומרי כהן מ TRIPL שהוא מפיק על ולימד אותי המון ברמת ההפקה וגם סתם לשמוע אותי מתעצבן על עוד טראק ששלחנו ואמרו לנו לא.
ביחד עם עומרי ויותם שהיה איתי ממש מההתחלה של הפרויקט הצלחתי ליצור מערכת שדוחפת אותי קדימה ולאט לאט לכבוש עוד יעד ועוד יעד.
2023 הייתה שנה ממש עמוסה בשבילך. איך היא הייתה עבורך?
זאת הייתה השנה הכי טובה שלי בפער, היו לי 9 שחרורים (שבסוף 2 מהם נדחו בגלל מה שקרה ב 7 לאוקטובר).
שחררתי מוזיקה ב Revealed , Protocol, Smash The House, Skik ועוד
היו לי 4 הופעות סגורות ב ADE, כמות האזנות למוזיקה שלי בכל הפלטפורמות הייתה בשיא שלה.
המלחמה ב-7 באוקטובר, פשוט עצרה הכל. לא הצלחתי לשבת באולפן כמעט חצי שנה. פשוט לא הייתה אווירה למוזיקה מבחינתי בכלל.
הייתי צריך זמן עד שראש יתנקה, ולהגיע שוב למצב שבא לי ליצור.
View this post on Instagram
מה הסיפור מאחורי השם Roc Dubloc?
אוקיי, אז כשהחלטתי שאני פותח פרויקט, וכבר היה לי את הטראק הראשון מוכן הבנתי שאני חייב שם וזאת לא הייתה עבודה קלה למצוא אותו, כי אתה מבין שזה הולך לרוץ איתך שנים וזה חייב להיות טוב.
אז פשוט עשיתי עבודה הכי בייסיק שיכולה להיות, רשמתי קונוטציות למוסיקה, לחיי לילה ומילים שמעניינות אותי ואז התחלתי להצליב ביניהם עד שקפץ לי החיבור של Rock The Block שגם היה לי מוכר מהמסיבות רחוב שהיו עושים בארצות הברית .
דיי מהר הבנתי שזה הולך להיות השם ובעצת גרפיקאי שעבדתי איתו באותה תקופה המון שיחקנו קצת עם המילים וההגיה כדי לייצר משהו שהוא קצת שונה בכוונה.
יש רייב אחד שאתה זוכר במיוחד?
חד משמעית – הרייב עם Mike Williams בדזרט אחרי הקורונה. זו הייתה הופעה פשוט משוגעת. האנרגיות של הקהל היו לא נורמליות. זה היה כאילו כולם התפוצצו בו זמנית אחרי תקופה כל כך קשה.
כל הופעה מרגשת אותי, אבל הרייב הזה היה פשוט שונה, כאילו כולם חזרו לחיים.
View this post on Instagram
מה אתה חושב על הרייברס? הם חלק בלתי נפרד מהקריירה שלך
הקהילה של הרייברס היא מדהימה. יש ימים שאני חושב שבלי המסיבות האלו לא יודע אם היה לי את הרעל לשבת באולפן ולדחוף קדימה. החום והאהבה שהם נותנים, זה משהו שאי אפשר להסביר במילים.
כל אמן שמגיע לכאן מבחוץ – בין אם זה Third Party, Matisse & Sadko או Dubvision – אמרו את אותו הדבר: “הקהל של הרייברסי הוא משהו מיוחד”.
יש לך מילים אחרונות?
שיהיה טוב, שנוכל להתעסק במוזיקה ולהנות מהחיים. אני משקיע את כולי ב 2025 כדי להגיע ליעדים ומטרות חדשות ואני מקווה בקרוב לחלוק אותם עם כולם.
עמרי לוי 
