עמרי לוי
לאחר ההצלחה המסחררת של פרויקט DJ החודש, אנחנו ממשיכים לתת כבוד לאמנים שגורמים לנו לרקוד ולשמוח בכל פעם מחדש.
בכל חודש אנחנו בוחרים את הDJ שנרצה לשמוע עליו מעבר למוזיקה שלו, להכיר אותו כבן אדם ולהתחבר לאומנות שלו ולאישיות שלו בצורה אחרת.
אז אנחנו מתרגשים וגאים להציג את DJ החודש שלנו לאפריל 2025 – Omiki!
ישבנו עם עומרי לשיחה מרתקת על ההצלחה שלו כאמן, שיתופי הפעולה האחרונים שלו, החוויות מפסטיבלים עולמיים, התחושות לאחר ה-07/10 ועל הדרך הארוכה אותה עבר במשך יותר מ20 שנות קריירה.
View this post on Instagram
נתחיל מאחד הטראקים הכי גדולים שלך, ספר לנו קצת על RITMO שיתוף הפעולה שלך עם Argy
שיתוף הפעולה עם Argy היה ממש מעניין, ניגנו יחד בפסטיבל ASOT באמסטרדם לפני שנה וחצי, כל אחד ידע מי השני אבל לא יצא לנו להכיר אף פעם, התחברנו מאחורי הקלעים והוא העלה רעיון שניצור איזה משהו ביחד שישלב בין העולמות שלנו.
אני מאוד מחובר לז׳אנר של המלודיק טכנו, זה כמו גרסא חדשה של הטראנס, החלטתי ללכת על הפרויקט ומאוד נהנתי מתהליך היצירה. בנינו טראק עם צבע חדש ודרייב מעניין, ולמרות שהקצב שלו נמוך ממה ששומעים ממני בדרך כלל הוא עובד מעולה.
כבר לפני השחרור הוא עשה המון רעש, כולם ניגנו את זה, מדיוויד גואטה לג׳ון סאמיט ועד לאנימה, כולם תמכו והראו לו אהבה ואנחנו הכי שמחים בעולם שזה הצליח.
אתן לכם סקופ, כבר התחלנו להריץ קצת ברשתות אבל שיתוף פעולה נוסף בדרך ובהשוואה ל-RITMO הוא עושה אפילו יותר רעש.
View this post on Instagram
השנה שלך מלאה ב-3 פסטיבלי ענק בסצנה האלקטרונית, מה התחושות לקראתם?
בחודש שעבר ניגנתי בפסטיבל אולטרה מיאמי, מבחינתי זה היה הישג משמעותי. האנרגיות היו מדהימות והקהל היה מאוד אוהב ומחבק, סוף סוף פסטיבל גדול שנתן בפעם הראשונה במה ללייבל של Vini Vici, שזה כבר ניצחון לסצנת הפסייטראנס. ברגע שיש פסטיבל כזה ״מסחרי״ שנותן במה לז׳אנר שנחשב יחסית אנדרגראונד הופך את כל התמונה, זה כבוד עצום.
ממש החודש אני כובש עוד פסגה ומנגן ב-EDC Las Vegas, ובחודש אוקטובר אני מגיע לברזיל ל-Tomorrowland Brazil, ברזיל היא כמו הבית השני שלי, אני מנגן שם על בסיס קבוע והקהל שם מאוד אוהב אותי ואני אותם כמובן.
חיכיתי המון לניגונים האלה, עבדתי קשה המון שנים וזה כמו חלום שמתגשם, אני מאוד מתרגש לעלות הבמות האלה ולנגן לקהל שמגיע מכל העולם.
אם כבר דיברנו על הניגון הראשון – ספר לנו בקצרה על תחילת הדרך
מגיל 15 אני על הבמות, הייתי רזידנט קבוע במועדון הפורום ויצא לי לנגן כבר בכמה פסטיבלים בארץ באותה התקופה.
הניגון הראשון שלי בחו״ל היה בגיל 17, הייתי בפרויקט יחד עם עוד חבר בשם "Analyzer" ובאותה התקופה הייתה תחרות רמיקסים לטראק של Astrix. אני מאוד מעריך אותו והיה לי חשוב מאוד להיכנס, יום אחד אני מקבל טלפון ממספר חסוי, הוא התקשר לספר לי שזכינו, חשבתי שעובדים עליי.
אחרי שהרמיקס עשה קצת רעש קיבלנו פניה לנגן ברוסיה, טסנו לנגן והתחושות היו מדהימות – אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים, באותו רגע הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
View this post on Instagram
אנחנו בטוחים שעברת המון בקריירה, ספר לנו על רגע מיוחד שהיה משמעותי עבורך
האמת שזה קרה לא מזמן, זה היה הניגון הראשון שלי בארה״ב בפסטיבל Dream State.
המון זמן חיכיתי לנגן בפסטיבל הענק הזה, במיוחד שלא ניגנתי לעולם בארה״ב, אפילו אמא שלי התערבה ושאלה אותי כל הזמן מתי אני מגיע לנגן שם.
סוף סוף הזמינו אותי ואפילו קיבלתי שעות טובות, הייתי מאוד לחוץ אבל בקטע טוב, קשה להסביר במילים.
אני תמיד מתרגש וכל ניגון מחדש עושה לי פרפרים בלב, אבל הפעם הזאת הייתה מאוד מיוחדת, אחרי שירדתי מהבמה עיכלתי את הדברים וזה ממש ריגש אותי עד דמעות.
אנחנו בטוחים שאירועי ה-07/10 השפיעו עלייך, במיוחד כאמן טראנס, איך הייתה ההרגשה אחרי המקרה?
התקופה של תחילת המלחמה הייתה מטורפת עבורי, במיוחד כי אני חלק מסצנת הטראנס.
מההתחלה הייתי מאוד פעיל ברשתות לגבי הנושא, כמובן שלאחר מכן היו הופעות שנאלצתי לבטל וגם חלק שהמקומות ביטלו אותי, ירדו לי אלפי עוקבים, כל זה לא חשוב לעומת מה שהיה שם.
בהתחלה כל הניגונים בחו״ל היו מלווים באבטחה כבדה, בלי 2 מאבטחים על העמדה לא יכלתי לנגן. לא היה פשוט בכלל באותה התקופה, מפיקים פחדו להביא אותי לנגן,
אבל מהצד השני הייתה המון אהבה. ניגנתי בחו״לֹ בפסטיבל בגרמניה 3 שבועות אחרי שהתחילה המלחמה ופתאום נכנסתי ללחץ של מה יהיה, אבל פתאום מהרגע שדרכתי בעמדה הקהל התחיל לקרוא בשם שלי ולהראות לי המון אהבה, זה ריגש אותי מאוד.
View this post on Instagram
ניגנת פעמיים לקהל ה-Ravers Of Israel, איך היו התחושות?
עברתי המון בקריירה וניגנתי להמון קהלים, אבל פה הרייברס זה משהו אחר.
זה קהל שבא להתמסר למוזיקה, בלי פוזות ולשבת על הבר, הרבה זמן לא פגשתי קהל שמהרגע שנפתחים השערים ועד שהאירוע נגמר הקהל רוקד בטירוף, הם באים לטרוף את הרחבה.
כל פעם שמזמינים אותי אני יודע שאני מגיע לערב קיצוני.
עמרי לוי 
