ניקי רומרו, או בשמו האמיתי ניק רוטוויל ואן גותם (30) הוא ללא ספק אחד מהמפיקים והדיג'יים הבולטים ביותר בעשור האחרון. הוא פרץ לתודעה בשנת 2012 עם להיט הענק שלו Toulouse ומאז הוא המשיך לכבוש מצעדים ובמות פסטיבלים בכל רחבי העולם. ניקי שיתף פעולה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר התעשייה, בין היתר קלווין האריס, דיויד גואטה, פדה לה גרנד וכמובן אביצ'י עם הלהיט הנצחי I CouldBe the One. כיום ניקי מנהל את הלייבל המצליח שלו – פרוטוקול, ממשיך לשתף פעולה עם אמנים מובילים, משדר תוכנית רדיו שבועית וכמובן ממשיך להתפתח מוזיקלית.

קבלו ראיון עם נסיך ה-EDM, ניקי רומרו. 

ניקי, השנה האחרונה היתה ממש גדולה עבורך. שחררת המון מוזיקה חדשה וניגנת בפסטיבלים הגדולים ביותר. מה היה השיא של השנה הזאת מבחינה אישית ומקצועית? 

"קשה לתת על זה תשובה כי היו כל כך הרבה דברים גדולים ומטורפים השנה. מבחינת מוזיקה, אני חושב שבאמת מצאתי את הצליל שאני רוצה להפיק שוב. זה דבר ממש טוב כי כל שנה הרגיש לי שאני מתפזר. אתה יודע, הצליל הכללי ל-EDM, פעם לכל אחד היה צליל שונה אבל עכשיו זה הרגיש כאילו הכל התערבב אז אני שמח שמצאתי משהו שאני מאוד אוהב להפיק. מבחינה אישית, במיוחד בתחילת השנה הזאת הרגשתי שאני ממש מתחיל שוב להנות מהמוזיקה שאני מפיק. וזה אומר למעשה שמצאתי את הכיוון שלי, זה כאילו שיש לך מצפן שנותן לך הוראות ואתה עוקב אחריו. זה מה שאני רוצה לעשות וזה בסופו של דבר עושה אותי שמח כי אני נהנה מכל ההופעות שאני עושה. בגלל שמצאתי את הצליל "זה מה שאני רוצה לעשות" שוב. זה הדבר החשוב ביותר עבורי." 

בדיוק שחררת את הטראק החדש עם מייק וויליאמס – Dynamite. ספר לנו עליו ואיך אתה ומייק הגעתם לעבוד ביחד. 

"זה די נדיר למעשה, שבימינו אנשים נכנסים לאולפן באופן פיזי כי כולם נוסעים ועסוקים כל הזמן אז המון עושים את זה דרך האימייל. אני באמת שמחתי להיות באולפן ושנינו תרמנו משהו כמו 50-50 לטראק כי זה לא סגנון שאני הייתי עושה בעצמי וגם לא משהו שהוא היה עושה. זה באמת כמו להביא משהו חדש אל השולחן וזה היה ממש מצחיק, ישבנו באולפן שלי וחשבנו "היי זה טראק טוב וזה מה שאנחנו רוצים לעשות." וזה גם שיר מאוד מוזיקלי, זה קצת שונה כי זו מנגינה יותר קלאסית."

יש בהולנד כל כך הרבה כישרון מוזיקלי ואתה עבדת עם המון אנשים. האם יש שיתוף פעולה שאתה חולם עליו?

"כן יש לי וזה יוצא השנה סוף סוף. זה טראק שאני עושה עם ארמין ואן ביורן, הוא ללא ספק אחד מהדיג'יים ההולנדים המכובדים ביותר ואגדה בסצנת הטראנס. אני מרגיש שהוא תרם כל כך הרבה לתעשיית המוזיקה ואני סוף סוף יכול לעבוד איתו על טראק. היו לנו רעיונות הרבה זמן אבל סוף סוף מצאנו שיר שאנחנו כנראה נוציא. עוד לא לגמרי סיימנו ואנחנו מחפשים את הזמר הנכון. הכל התחיל מרמיקס שעשיתי לשיר שלו Unlove You, ככה התחברנו מחדש." 

האם יש עוד מישהו בעולם הפופ שהיית רוצה לעבוד איתו?

"כן יש הרבה. שמעתי שקולדפליי הוציאו אלבום כפול חדש והלוואי ויכולתי לעבוד איתם בשלב מסוים. כמובן שהסיכויים קלושים אבל תמיד אפשר לחלום נכון? אני גם חושב שפוסט מאלון הוא מאוד מוכשר, במיוחד התקליט האחרון שלו." 

אתה מנהל לייבל משלך – פרוטוקול. איך אתה מצליח לשלב בין הניהול, לסיבובי הופעות והקלטות?

"אני לא מרגיש שאני הבעלים של לייבל. הקמתי את פרוטוקול בשנת 2012 וכמובן באופן רשמי זה שלי אבל זו באמת חברה שאנחנו מנהלים ביחד. אז אני לא מרגיש כמו המנהל אלא יותר כמו נכס מוזיקלי של פרוטוקול. אני נותן את כולי לפרוטוקול אבל בשלב הזה יש לו אישיות משלו, אז אני ממש כמו אחד האמנים בלייבל ויש המון אמנים שתרמו לו מוזיקה נהדרת. בהתחלה היה לנו את קלווין האריס עם Iron, דיויד גואטה, W&W, דניז קויו, סטדיומקס, יש המון חבר'ה מוכשרים מאוד בלייבל וזה גורם לי לחשוב שאני מוקף בצוות מצוין, ממש כמו קבוצת כדורגל, אני מקבל מוטיבציה מכל אחד בלייבל זה, כל הזמן."

הפקת תוכנית דוקומנטרית ברשת בשם Redefine. ספר לנו על הפרויקט ואיזה מסר אתה מנסה להעביר למעריצים?

"באמצעות Redefine רציתי להחזיר את הזמנים שעברו. רציתי שאנשים יחוו את העבר, ההווה והעתיד. זה נתן לי אפשרות לנבור בהקלטות הישנות שלי ולערוך אותם מחדש. לכולנו יש זיכרונות עם שירים מהעבר ואני בטוח שחלק מהם חופפים ורציתי לנסות ולהביא את התקליטים הישנים האלה בחזרה לסט שלי ולנגן כמה מהם יחד עם דברים חדשים שאני משחרר בשנה הבאה. אז זה הרגיש טוב לנגן מיקס שכזה, ממש כמו מכונת זמן."

מה התוכניות שלך לסוף השנה ותחילת 2020? עוד מוזיקה וסיבובי הופעות?

"הכל כבר די סגור לגבי סוף השנה. יש לי טראק חדש שיוצא עם דניז קויו ואני ממש מתרגש לקראתו. כרגע אני מנגן אותו עם השירה מ- Without You של אביצ'י ואיתו סגרתי גם את הסט שלי בטומורולנד. מבחינת הופעות אני לא בטוח, אני רוצה לעשות יותר זמן בארה"ב, להיות שם כמה שבועות במקום רק בסופי שבוע."

איך אתה מוצא את האיזון בין החיים האישיים לעבודה שלך כדיג'יי ומפיק בינלאומי? 

"זה החלק המאתגר ביותר בעבודה הזו, תמיד יש כל כך הרבה דברים לעשות ותמיד יש סיבה להיות באולפן ולעבוד. החלק הכי קשה בעבודה היא להישאר מאוזן כי תמיד יש הזדמנויות בכל מקום וזו תמיד סביבה כיפית. זה תמיד הופעה או להיות באולפן, זה לא שאני צריך לשבת במשרד ולעשות עבודה שאני לא אוהב. בגלל זה קשה לפעמים להגיד לא אבל אני חייב כי לגוף יש גבולות. אז זה בהחלט קשה, אבל סוף סוף מצאתי את האיתות של הגוף שלי ואני מזהה כשהוא מתעייף ואז אני אומר שאני לא יכול יותר, זה משהו שלמדתי."

משהו שהיית רוצה לומר למעריצים?

"אני מעריך את כל מי שהיה איתי לאורך המסע הזה, וזה בהחלט היה מסע מטורף, עוד מאז שנת 2008. הרבה עליות, כמה ירידות, גם לי באופן אישי אבל אני באמת מרגיש טוב עכשיו. לכל מקום שאני הולך אליו יש מעריצים עם דגלים, חולצות ואפילו קעקועים ויש להם מדיה חברתית משלהם ואני מאוד מודה על מעריצים כאלה מסורים ונאמנים. זה בהחלט משהו שמניע אותי בכל יום, זה באמת קסום למצוא אנשים כאלה בכל רחבי העולם שמסורים למה שאתה עושה. אני אסיר תודה."