בסופ"ש האחרון, מתן מויני ויצ'י הופיע על הבמה הראשית של פסטיבל הענק מיסטרילנד בהולנד ובדרך גם חשף את שיתוף הפעולה החדש שלהם עם המפיק האגדי פול ואן דייק. בין ההופעות ישבנו איתו לשיחה על ההצלחה המטורפת, מצב הפסטיבלים בארץ ועל להיות שגרירים מוזיקליים של ישראל.

מתן קדוש יחד עם ויני ויצ'י נמצאים בטופ של עולם המוזיקה האלקטרונית בעולם כרגע, אבל כל זה לא גורם לו לשכוח מאיפה הוא בא ואת מה הוא מייצג. עפולה עדיפה על אמסטרדם? מבחינתו זו לא שאלה בכלל ☺

ראיון בלעדי. 

איך ההרגשה לתפוס במות ראשיות בפסטיבלים הגדולים ביותר בעולם? אתם מרגישים שאתם מייצגים את ישראל באופן מסוים או שאתם הקול של ישראל במוזיקה האלקטרונית? כי כרגע אתם המפיקים הישראלים הגדולים ביותר.

"דבר ראשון זה כבוד גדול, זה חלום שהתגשם – להופיע בבמות האלה ואם זה טומורולנד ואם זה EDC ואולטרה וכמובן הרבה כאלה שהם פחות מפורסמים בארץ אבל הם עצומים – מיסטרילנד ו-AMF ו-ASOT, אז כן זה כבוד מטורף. כמובן שאנחנו מרגישים גאווה גדולה לייצג את המדינה ואנחנו מרגישים שאנחנו שגרירים ואנחנו מוצאים את עצמינו לא פעם ולא פעמיים מסבירים לאנשים מה זה ישראל ושזה לא נראה כמו שזה נראה בחדשות וכמה כדאי להם לבוא לבקר…לפחות פעם ביום אני בשיחה כזאת עם אנשים. אז כן, גאווה גדולה." 

איך מרגיש לראות את כל הישראלים שבאים לתמוך ומציפים את הקהל בדגלים? למשל בטומורולנד היה את הבחור שהיה ממש עליכם עם הדגל. 

"האמת שהרבה אמרו לי על הבחור ההוא עם הדגל ולי זה פחות הפריע, אפילו זה שהיה סוג של קצת אוברדוז אבל זה עדין מילא לי את הלב ואני מעדיף שיהיו לי בפנים דגלים של ישראל מאשר שלא יהיו. אז אני מקבל את זה באהבה, בכל מקום, בכל כמות ובכל מצב."

במה שונה הקהל הישראלי משאר המקומות בהם אתם מופיעים? אירופה\ארה"ב\אסיה?

"ארה"ב, אירופה ואסיה הם נורא שונות בעצמן אחת מהשנייה. ארה"ב זה המון נראות ויבואו לך לבושים הכי מגניב והכי אביזרים אבל בקרחנה הם יותר צ'יל, הם לא רגילים לתעופות. ואסיה זה מאוד מוזר כי כאילו המועדונים שם הם מועדונים של עשירים וזה מוקרן אבל הרייבים שם זה קרחנת על אז זה מוזר כי בתוך סין בעצמה זה מחולק לשניים בעצמה. וגם אירופה מחולקת להמון טריטוריות ויש אירופאים עם הדם החם והדם הקר. ואותו דבר בישראל, זה דם חם וזה וויב וזה אגרסיות של מלחמה כל היום בחדשות וזה יוצא ברחבה."

אתם עדין גרים בארץ או שעברתם לאירופה?

"אני גר בעפולה, אשתי בת יחידה אז אין מצב שאנחנו נזוז מההורים שלה. אני גם אוהב את הארץ אני אוהב לגור שם, למרות שמטעמי נוחות זה ברור שהיה נוח יותר לגור באירופה ולחסוך מלא טיסות כל סופ"ש אבל עדין אני חושב שזה לא הכל. להגיע לפינה שלך, לאנשים שאתה אוהב זה שווה את זה. שווה את הטרחה של לטוס כל שבוע טיסה אחת אקסטרה או שתיים לפחות. שותף שלי גר לפחות חצי מהשנה בברזיל, יש לו דירה בברזיל ואשתו היא ברזילאית שהתגיירה, אבל זה לא שברזיל זה עוזר לסיבובי הופעות בעולם ואלה גם טיסות קשות אבל זה יותר ממניעי אהבה." 

מי האמנים בתעשייה הבינלאומית שאתם מרגישים שהכי עזרו לכם להגיע לאן שאתם היום?

"ארמין זה המובן מאליו, ברור. ארמין הוא מלך ומבחינתי הוא צריך להיות המלך של הולנד, יש לו איזו הילה כזאת שהופכת אותו לממש מלכותי! [מחייך], אז כן כמובן שהוא עם GREAT SPIRIT פתח לנו המון המון דלתות ואז כמובן גם W&W ודימיטרי וגאס ולייק מייק. חושב שאלה השלושה שהכי פתחו לנו דלתות . מבחינת פסיי טראנס אז הראשון שעשה איתנו קולאב זה היה המיג'ור סבן כשרק התחלנו וזה גם ראוי לציין. ופיקסל, הם יותר מההתחלה, הם עזרו לנו להיכנס לעולם של הפסיי טראנס עם הפרויקט הזה ואז נכנסנו לעולם של הטראנס עם ארמין ולעולם של ה-EDM עם W&W ודימי ומייק."

מה היה הדבר שהכי הקפיץ אתכם? כי פתאום הפכתם לגדולים מאוד בעולם המוזיקה האלקטרונית. 

"זה היה כמה מדרגות, בהתחלה עשינו טראקים שממש נהיו להיטים בעולם של הפסיי-טראנס ואז זה כבר זלג לעולם של הטראנס, הרבה דיג'יים של טראנס התחילו לנגן אותנו, למשל כל מיני הופעות עם סטים שממש התפרסמו כמו טרנסמישיין שזה פסטיבל עצום של טראנס והסט של ארמין נהיה הסט הנצפה ביותר בכל הזמנים – באופן משמעותי! ואז כמובן הגיע שיתוף הפעולה עם ארמין, עשינו את הרמיקס ל-FREE TIBET ואז זה היה עצום בעולם של הפסיי-טראנס והטראנס, זה הטראק הכי נצפה אי פעם במוזיקה של הטראנס, למרות שעכשיו GREAT SPIRIT עבר אותו. ואז ארמין שמע ואז היה את שיתוף הפעולה איתו שזה באמת היה התפוצצות בעולם הרחב, GREAT SPIRIT  ו-CHAKRA שהיו הטראקים הכי מנוגנים בטומורולנד 2017 – מקום ראשון ושני! והשנה UNTZ UNTZ היה במקום השישי." 

איך אתם דואגים לשמור על ההצלחה שלכם? כי זה שוק מאוד רווי ואמנים חדשים צצים כל הזמן. 

"אנשים חושבים שזה רק פאן אבל זו עבודה קשה בטירוף. כל היום להיות עם היד על הדופק, כל היום לראות איך אתה מתפתח אבל עדין נשאר נאמן לעצמך, איך אתה מגדיל את עצמך, את אתה ייחודי ולא רק במוזיקה ואיך אתה משווק את עצמך במדיה שלך. אני תמיד אומר, אם פעם כשהתחלנו זה היה לבוא עם שני דיסקים ויאללה 500 איש ביער איזה כיף, זרימות. היום הכל מתוכנן, ברמה של זיקוק בשנייה הזאת והפוסט בשנייה הזאת וצלמים ומנג'רים. אז כן, ככל שאתה גדל זה המון עבודה והרבה לילות בלי שינה. אני בן 18 תראי איך אני נראה [צוחק]." 

איך אתה באמת מסוגל אחרי שעתיים שינה וטיסה להופיע ככה עם כל האנרגיות? 

"תראי יש לפעמים רגעים שאתה טס איזה 20 שעות, ישן איזה 3 שעות וקם כבר להופעה ואתה אומר לעצמך "למה…" ויש ימים שאני מתעורר אחרי איזה 3 הופעות שאתה עובר כל יום עיר ואתה מתעורר ולא מבין איפה אתה, לוקח לך איזה 3 דקות להבין איפה אתה ואיזה יום היום. זה מאוד קשה אבל כשהמסיבה טובה והאדרנלין מגיע אז זה מיישר הכל, האדרנלין זה קסם. הקהל אם הוא טוב אז הוא מרים אותך." 

אתה מתסכל על הקהל ומבחין מי מביא שטויות ודגלים?

"ברור, אבל לא תמיד יוצא לקלוט את זה. עכשיו למשל הצלם שלי אמר לי שהוא מקווה שלא הפריע לי בסט ושלא היה קרוב מדי, אבל אני לא שמתי לב בכלל שהוא שם כי אתה באופוריה מסוימת ויש לך כל כך הרבה דברים לעשות ולחשוב על המיקס הבא, על הצעד הבא, מה אני הולך להגיד הלאה." 

כמו היום, אתם הרבה פעמים מתפצלים וזה דבר שקורה הרבה בתעשייה, אבוב וביונד למשל, אתם מרגישים שזה מפריע לקהל במידה כלשהי או שהם מתאכזבים? וגם אתה מרגיש שאתם מופיעים קצת שונה כשזה רק מישהו אחד?

"הסט כמעט כמעט זהה, ב-95%. ברור ששניים זה תמיד יותר טוב – זה מקל, יש לך יותר נוכחות על הבמה ויש לך יותר שקט בראש כי אתה יודע שאתה יכול לקחת יותר זמן לחשוב קצת יותר טוב על מה שאתה רוצה לעשות. אבל התרגלנו לזה וחלק מההופעות הכי טובות שהיו לי היו לבד וחלק עם אבירם ביחד, It is what it is. ואנשים לא מתאכזבים כי הרגלנו אותם לזה מההתחלה, כבר מהמסיבות הקטנות וזה נבנה יחד איתנו. כמובן שמקבלים את זה לפעמים [אכזבה מהפיצול], אבל בגדול אנשים מבינים את זה." 

מה הדבר הכי מטורף שאי פעם קרה לכם בהופעה? בין אם זה הקהל או אתם. 

"היו דברים שלא היו לאו היו חיוביים, אנשים רבים מכות או אנשים מתעלפים מסמים. אני דווקא הייתי מעדיף לדבר על החוויה האישית הכי כיפית שהיתה לי. בהופעה הראשונה שלי שאני ניגנתי אי פעם טראק מקורי שלי, אני בחיים לא אשכח את ההרגשה הזאת- ניגנתי לפני זה מוזיקה של אחרים וזו לא היתה אותה ההרגשה. ביום שניגנתי טראק שלי וכולם עפו זה היה פשוט.. הרגשתי כאילו אני מרחף באוויר, ממש הרגשתי כאילו הרגליים שלי היו 50 ס"מ מעל האדמה." 

איך אתם רואים את סצנת הפסטיבלים בארץ ומה היית משנה או משפר? אתה רואה את שאר הפסטיבלים בעולם אז אתה יכול בקלות להשוות.

"סצנת הפסטיבלים בארץ עכשיו סובלת מאוד, במיוחד הטראנס. המשטרה ממש קברה את זה באכזריות ובחוסר הגינות וסוג של חוצפה וזלזול באנשים…אנשים שהשקיעו מיליוני שקלים, ובהוראת המשטרה וכמה ימים לפני פשוט אומרים להם "אוקי כל מה שהשקעתם הולך לפח, לא מתאים לנו לעשות את זה." נתנו איזה סיפור הזוי שאותו נימקו גם כמה פעמים אחרות אז ידוע שזה מונפץ ולא משהו שרלוונטי דווקא או ספציפי לאירועים כאלה או אחרים. אז זה מאוד עצוב כי אני רואה בהולנד לדוגמא או בבלגיה איך הממשלה מחבקת את זה וסוגרים פה רחובות וכבישים רק כדי שזה יקרה ואם זה בטומורולנד שמטוסים שלמים של המדינה מקושטים בעיצוב הפסטיבל. גם פה בהולנד, קינגס דיי [יום הולדת של המלך ההולנדי שמתקיים באפריל] זה חגיגה. אני הופעתי בשני אירועים של 20-30 אלף איש. אז להיפך, במקום לחבק את זה ולחבק אותנו בתור השגרירים של ישראל… אני יכול להגיד לך, ואני הבן אדם הכי לא שחצן בעולם, אבל אנחנו וסצנת הטראנס זה השגרירים הכי טובים שיש לישראל בכל העולם. יותר מכל המשרדים האלה שמקבלים המון כסף ולא עושים כלום, ואפילו אמרת בעצמך – כל היום דגלים של ישראל בבמה ועשרות אם לא מאות אנשים שיודעים שאנחנו מישראל ואוהבים אותנו. הרבה פעמים הדגלים האלה זה לאו דווקא של ישראלים אז אני חושב שזה מאוד עצוב שמזלזלים בזה ככה ואני חושב שזה מה שצריכים ללמוד בארץ. אני לא מצפה מהארץ שיעשו הפקות כמו בחו"ל כי אנחנו עדין מדינה קטנה וכנראה שאין לנו את התקציבים לזה כי לא יגיע מספיק קהל אבל אני חושב שבדברים הטכניים ובתמיכה של הממשלה והמדינה משהו חייב להשתנות. הבאנו 30-40 אלף איש לכיכר רבין ואף הפגנה לא עשתה את זה השנה וכשעזבו את הכיכר השארנו אותה נקייה ולא היתה אלימות ושום מהדורת חדשות לא סיקרה את זה ופשוט התעלמו את זה, אמרו לנו שזה נקי מדי כי הם רצו את האלימות ואת הדם ולא נתנו להם את זה. וזו הבעיה כנראה שאנחנו טובים מדי." 

אתה חושב שבארץ באופן כללי הם פחות פתוחים לחיי לילה ומסיבות? כי כולם בחו"ל אומרים "ואוו תל אביב עיר מסיבות" אבל כשמתסכלים בארץ אז אם חס וחלילה אתה נשוי עם ילדים ויוצא אז מסתכלים עליך מוזר. פה הם יוצאים, משאירים את הבייבי בבית ובאים. 

"אני חושב שאנשים בישראל פתוחים ברמה מספיקה לחיי הלילה, זה רק הממשלה והממסד שלא פתוחים, ולא האנשים. ואם באמת הממשלה והממסד היו לוקחים חלק בזה אז אולי באמת זה היה יכול להיות ידידותי למשפחות ואז באמת היית רואה יותר אנשים כאלה מגיעים. הגישה לזה היא יותר סגורה ונישתית וההסברה היא שגויה." 

מה התוכניות שלכם לזמן הקרוב? טראקים חדשים או עוד כמה פסטיבלים בדרך לסיום העונה? 

"פסטיבלים אחרונים אני בטוח שיש כי אני אף פעם לא עוקב, אני יודע שהשבוע הבא אני מגנן בארץ ב-LIFE IN COLOR ואז אני נוסע שוב לגרמניה ל- INDIAN SPIRIT שזה יותר פסיי טראנס וזה ענק. אבירם כרגע בברזיל עושה גם איזה 3 פסטיבלים. אני יכול להגיד לך רק על הסופ"ש הבא, אני תמיד מסתכל על הלו"ז רק על סופ"ש אחד קדימה. מבחינת מוזיקה, ב-19 לספטמבר יוצא לנו טראק חדש עם פול ואן דייק, משהו שהוא יותר לקהל של הטראנס ויש עוד הרבה דברים שמתבשלים. אנחנו בדרך כלל לא אוהבים לשחרר יותר מדי מוזיקה ואוהבים לתת לכל טראק את הזמן שלו אבל נוצר סוג של פקק כזה של המון מוזיקה אז נראה לי שהולכים להיות הרבה שחרורים בחודשים הקרובים." 

אתה מעדיף לנגן בפסטיבלים של פסיי-טראנס או בפסטיבלים של מגוון ז'אנרים כמו פה במיסטרילנד?

"זה מאוד תלוי איפה המסיבה של הפסיי טראנס ואיפה היותר מסחרית אבל אני נהנה יותר מהגיוון, כי אם אני אעשה עכשיו איזה 5 הופעות מסחריות פתאום אני אשמח לנגן סט יותר עמוק ולהיפך. אז אנחנו מאוד מנסים לשמור על הגחלת ובשני העולמות ולפעמים זה מצליח פחות ולפעמים יותר אבל אנחנו מופיעים המון בשניהם ואני נהנה מהיכולת לרקוד על שתי חתונות [מחייך]."