Nelly Weissfeld
אין כמו פסטיבלים, על זה כולנו נסכים. החוויה, ההתרגשות, המוזיקה, וכמובן – האנשים. אחת מהסיבות המרכזיות לזה שאנחנו בכלל באים לפסטיבל זה בשביל החוויה החברתית, כי הרי מטבענו כבני אדם, אנחנו אוהבים להתרועע עם אנשים אחרים מסביבנו.
אלא מאיתנו שהתמזל מזלם להיות נוכחים בכמה פסטיבלים, אולי שמו לב שיש "טיפוסי פסטיבל" מאד ספציפיים, ובכל פסטיבל תמצאו פחות או יותר את אותם הטיפוסים המשעשעים.
אז איזה טיפוס אתם??
"המורעל"
זה הטיפוס שתמצאו פותח את הפסטיבל והאחרון שהולך הביתה\לקמפינג. הוא יודע בדיוק איזה אמנים הוא רוצה לראות בליין אפ, יש לו שעון ולו"ז, הוא יתעורר מוקדם בשביל להתארגן ולהיות כמה שיותר זמן בפסטיבל. הוא לא שותה הרבה ונשאר מפוקס כי יש לו עבודה ויש לו מטרה- הוא רוצה לחוות כמה שיותר.
איפה תמצאו: בשורה הראשונה של הבמה\האוהל עם השעון המעורר ל- 09 בבוקר.
"המעמיס"
יש לו לבבות בעיניים ואמצעי מניעה בכל כיס. זה הבחור\ה שהגיעו עם מטרה אחת ויחידה – וזה למצוא ו"להתחבר" עם כמה שיותר מבני המין השני (או המין שלו). הטיפוס הזה הוא צייד והוא לא יהסס להתחיל שיחות עם כל מה שזז פחות או יותר, אל תתפלאו אם בלילה לא תמצאו אותם באוהל שלהם או אם לצערכם בלילה תשמעו אותם מהאוהל שלהם. בכל מקרה, אולי זה גם יוביל לחתונה. ואולי גם לא.
איפה תמצאו: במאהל של הגרמניות\שבדים.
"ההוא שהגיע במקרה כי הציעו לו כרטיס"
אתם מתכננים את הקנייה של הכרטיס מראש, סוגרים חופש מהעבודה חצי שנה לפני, טיסות ומלונות. ואז הגיע הזה שקנה כרטיס יום לפני ופשוט בא. אז כן, יש גם ספונטניים כאלה, אלה שבאים כי במקרה מישהו ביטל ברגע האחרון או שהם זכו בכרטיס ובאו. הם בדרך כלל יבואו בלי יותר מדי דברים ובלי תכנון מוקדם. הם יסתובבו איתכם לכל מקום שתלכו כי להם אין העדפה או מושג לאן ללכת.
איפה תמצאו: בחנות קמפינג קונים אוהל כי הם לא הצליחו לארגן יום לפני.
"החכם מכולם"
הזה שהיה שנה שעברה ויודע הכל, "אחי שנה שעברה בלה בלה". אלה יבואו עם ידע של איינשטיין והשוואות בלתי פוסקות על מה שהיה "פעם שעברה". הם ידאגו לזה שאתה תדע שהם יודעים איפה נמצא הכל, כמה זה עולה ומה כדאי באמת. הם יתעקשו לשים את האוהל במקום ספציפי כי שם יותר טוב ויתלהבו ששנה שעברה הבמה היתה יותר יפה.
איפה תמצאו: במודיעין, מבקשים מפה כי בתכל'ס הם לא זוכרים כלום.
"ההוא שלא מביא שום דבר"
לכולנו יש את החבר העצלן שלא אורז כלום וסומך על זה שלאחרים יש והם יביאו לו. בין אם זה מוצרי טואלטיקה, אוכל, אלכוהול ותאמינו לו – אפילו אוהל (סיפור אמיתי). הם יבואו לפסטיבל עם תיק קטן בלי כלום, יתנחלו באוהלים של אחרים, ייקחו לכם שלוקים נדיבים מהשתייה ואולי פעם ב- ייקנו לעצמם משהו (אבל לא לכם).
איפה תמצאו: ישנים איתכם באוהל.
"המאובזר"
אז ההפך מההוא שלא מביא שום דבר, הוא המאובזר. זה המבקר שיביא איתו את כל הדברים שרק אפשר לחלום עליהם. ממגבונים, אקמול ומגוון שקיות סופר. לבחור\ה (למרות שזו בדרך כלל בחורה) יש הכל והם לא ישכחו להתגאות בכך. הם עשו שיעורי בית ותכננו בדיוק מה צריך ואותם לא תמצאו מבזבזים כסף על דברים שאפשר היה להביא מראש.
איפה תמצאו: גוררים 10 עגלות מלאות מהאוטו.
"העייף"
זה השבור. הטיפוס שאיכשהו הגיע לפסטיבל ואין לו כוח להיות שם. אז או שהוא התעייף או התאכזב, או שפשוט הוא הגיע סתם כי זרם אבל בלי רצון אמיתי. המבקר הזה יבלה את רוב זמנו באוהל ברביצה או על מזרון או כסא. ייתכן שגם תמצאו אותו יושב שעות על גבי שעות על הדשא ולא רוקד בכלל. סביר להניח שהוא ייכנס לפסטיבל מאוחר וגם ייצא ממנו מוקדם.
איפה תמצאו: לא בפסטיבל של שנה הבאה.
"הזוג"
למצוא את החצי השני שגם אוהב פסטיבל כמוך זה לא מובן מאליו. אז לפעמים, הזוג יגיע כי שניהם אכן אוהבים את המוזיקה, ולפעמים הם יגיעו כי אחד מהם אוהב את המוזיקה והשני פשוט נאלץ להגיע. אז או שיהיה לנו זוג זורם וכיפי, או שניפול על שניים מעיקים ולא מעניינים כל כך. צריך להיזהר מזוגות משעממים כי אלה לא בדיוק חברי הפסטיבל הכי כיפיים, נתקלתם בזוג משעמם? תברחו.
איפה תמצאו: ישנים כבר ב-22:00.
"המתחבר"
או "היחצ"ן" אם תרצו. זה המבקר שמבלה את כל זמנו בלדבר ולהכיר כמה שיותר אנשים. הוא מסתובב בין הפינות השקטות ומתחיל שיחות עם כל מי שהוא רק יכול. אותו טיפוס לרוב יסתובב בקמפינג בין אוהלים ויברך את כולם לשלום, הוא ייצא מהפסטיבל עם עשרות אנשי קשר חדשים בפייס, אינסטוש ומה שלא תרצו. הטיפוס הזה לא צריך לדאוג מלהסתובב לבד כי הוא תמיד יימצא עם מי להיות.
איפה תמצאו: הוא יימצא אתכם.
Nelly Weissfeld 
