לקראת הנחיתה בישראל: ראיון חשוף עם דבורה דה לוקה

Nelly Pavlovna | 29.10.2019 2809

שתפו את החברים

דבורה נולדה באזור נאפולי היפה שבאיטליה והיא השיגה את ההצלחה שלה בעבודה קשה מאוד. הנוכחות שלה במועדונים החלה מתפקידים כמו ברמנית ורקדנית ואז היא הצליחה להגשים את החלום שלה – להיות בעמדת הדיג’יי ולשלוט על הקהל. רגע לפני שהיא מגיעה אלינו להופעה מטורפת במועדון האומן 17 בתל אביב, קבלו ראיון היכרות.

דבורה, יש לך סיפור מעורר השראה, את הפכת למאוד מפורסמת ואת נחשבת לאושיית טכנו עולמית וכעת את מנגנת באירועים הנחשבים ביותר בעולם לצד אמנים מהשורה הראשונה. מה היה הרגע המכונן שאת מאמינה שהביא אותך לאן שאת היום? או שזה פשוט עבודה קשה שבסוף השתלמה?
“זה התוצר של תהליך מתמשך. 9 שנים של צעדים קטנים ומחויבות כנראה השתלמו, אפילו שאני מקווה שיש יותר מה להשיג. איך גבולות למטרות כשזה מגיע לתשוקה למוזיקה.”

View this post on Instagram

#Ade2109 @verkniptevents #deborahdeluca

A post shared by Deborah De luca (@deborahdeluca) on

יש לך כמיליון עוקבים ברשתות החברתיות וזה מכובד מאוד לאמן טכנו. היית מופתעת כשפתאום נחלת כזו הצלחה בהן?
“פייסבוק, אינסטגרם וכו’ הם כמו שלטי חוצות במקומות הכי ראשיים בעולם בשבילנו, וכל זה בחינם! והקונספט הזה היה ברור עוד מימי המיי ספייס שזו פלטפורמת המוזיקה שבה התחלתי. היתה לי אינטראקציה עם האנשים מההתחלה והם התעניינו ואני חושבת שזה נמשך איתי עד עכשיו ובהחלט היווה חלק מההצלחה שלי. אני מתעניינת בדעות של אנשים, מגיבה עליהן, מקשיבה להם ומראה להם את החלק הרגיל של החיים אבל גם את חיי הלילה, שזה מה שאני עושה.”

מה דעתך על מועדונים כמו הברגהיין בברלין שאוסרים על טלפונים באירועים שלהם בשביל שאנשים לא יקליטו את הלילה? האם זה דבר טוב או רע או שיש שני צדדים למטבע?
“הסמארטפונים והמדיה חברתית הם בו זמנית חיוביים ושליליים בעולם חיי הלילה. לברגהיין יש את החוק הזה כי אנשים שוכחים את המטרה של המוזיקה, וזה שנקשיב לה. אנשים יכולים להיות על הטלפונים שלהם כל הערב, לבדוק כמה לייקים וצפיות הם קיבלו על הפוסט ולשכוח להנות מהסט של הדיג’יי. אבל כן, גם אני מכורה למדיה חברתית.”

אמרת שהתחלת את הלייבל שלך על מנת שיהיה לך את החופש לשחרר את הטראקים שלך כשאת רוצה ולא בכפוף ללוח זמנים של לייבל אחר וזה מובן לחלוטין, “Sola Mete” מצליח מאוד במצעדים בביטפורט. אם היית יכולה לבחור אחד – מה היה השחרור או ה-EP שאת הכי אהבת בלייבל שלך ולמה?
“סולה מנטה רקורדס נולד כי רציתי וגם הייתי צריכה לשחרר את המוזיקה שלי בלי לחכות לאישור של לייבלים שלפעמים שמים אותך חודשים בתור, והרבה פעמים הצליל או הרעיון לטראק כבר עברו. אני אוהבת לעשות מיקסים וליצור רעיונות חדשים משלי, ההפקה האהובה עלי היא Deep Inside Me שזה גם אחד הטראקים הידועים ביותר שלי. אני אוהבת אותו מכמה סיבות, דבר ראשון כי זה היה רגע הפקתי מכונן עבורי ודבר שני, כי זה שונה לגמרי מהז’אנר שאני מנגנת בהופעות. הטראק הזה נולד ממש כאילו הוא היה חלק מהנשמה שלי! זה רק מוכיח לי שאנחנו מיקס של רגשות, שכולם חשובים באותה מידה ושתמיד נעים ומשתנים.”

האם יש אמנים בלייבל שלך שאת חושבת שהם מרגשים במיוחד ועתיד מזהיר לפניהם?
“אני עוקבת אחרי טכנו הונגרי ובולגרי. מזרח אירופה מאוד מעניינת כרגע, אנשים כמו David Temessi 2Bee, Sopik, Volodia Rizak. הייתי שמה עליהם עין!”

הסטים שלך מתוכננים לשמור את האנשים רוקדים על הרחבה. את בעצמך הגעת מרקע של ריקוד, האם את חושבת שזה נתן לך את הכישרון לדעת מה גורם לאנשים לזוז?
“העובדה שרקדתי באופן מקצועי לא ממש נותנת לי יתרון כזה, אני לא חושבת, אפילו שכן חשבתי כך בהתחלה. ליצור מוזיקה זה שונה מלנגן אותה או לרקוד. מה שאני מנגנת כשאני דיג’יי זה שונה ממה שיש בסטודיו למשל. אני אוהבת לנגן טכנו ואת התגובות של האנשים אבל כשזה מגיע להפקות ולאולפן אז אני יוצרת בצורה יותר מלודית ועמוקה, לא קשוחה על הצלילים. באולפן אני אוהבת לשמור על דברים נקיים ולהתרחק מאפקטים למניהם, אני שומרת על זה פשוט. בין דיפ לטכנו אבל רחוק מהטכ-האוס.”

האם את מאלה שמתכננים את הסטים שלהם או שאת זורמת תלוי במה שקורה ברחבה?
“אני תמיד מנגנת טראקים שאני מרגישה ונוטה לא להיות מושפעת, אבל אם אני רואה שהקהל מעדיף טראקים עם יותר אקורדים ומלודיות אז אני נוטה לכיוון הזה מאשר למשהו קבוע, אבל תמיד מוזיקה שאני אוהבת!”

תספרי לנו על ההופעה הראשונה שלך בתור דיג’יי במועדון. איפה היתה ההופעה הראשונה שלך ומי ניגן איתך? האם את זוכרת רגעים מיוחדים?
“הפעם הראשונה שניגנתי היתה באיטליה. כשקיבלתי את המשכורת, קיבלתי את אותו הדבר כמו שהייתי מקבלת כשהייתי רקדנית. כששאלתי את הבעלים למה אז הוא אמר לי – למה את חושבת שאת שווה יותר מזה? אחרי שלוש שנים הוא התקשר אלי והעמיד פנים שהוא חבר טוב שלי וניסה לנהל משא ומתן. כמובן שלא חזרתי, אני יותר מדי גדולה בשבילו עכשיו!”

מי היתה ההשראה שלך כשהתחלת להיות דיג’יי והאם זה השתנה עם הזמן?
“באיטליה, קצת לפני שהתחלתי את הופעת הריקוד שלי, הופיעה סקרלט אתיין. נדהמתי מהמראה שלה, הבגדים והכל. היא היתה מושא ההשראה שלי לפני 10 שנים.”

את ידועה מאוד בעצמאות שלך והעובדה שאת לא רוצה להצטרף לשום סוכנות, כך שאם מועדון רוצה אותך הוא צריך לפנות אליך באופן אישי. האם את רואה את זה משתנה יום אחד?
“אני מאוד בדרך שלי, אני כבר 9 שנים עובדת כאישה בעולם של גברים. הבחירה שלי להיות עצמאית היא בהחלט חלק מהאישיות שלי, וחלק רואים את ההחלטה הזו כאמיצה וחלק מניחים את ההנחות שלהם. כרגע אני עובדת בדרך הזו, אני יודעת טוב מאוד את היתרונות והחסרונות של ההחלטה הזו ואני מקבלת אותם. אבל רק אנשים טיפשים לעולם לא משנים את דעתם. לסוכנים יש כרגע שם רע כי הם דורשים יותר מדי מהאמנים שלהם, אז זה נושא די רווי.”

האם היית מציעה לאמנים חדשים ללכת באותה דרך כמוך? כנראה נתקלת בכמה יח”צנים חסרי מצפון עם הזמן? האם זה דורש אופי מסוים להתמודד עם אנשים כאלה?
“הסוכן או הסוכנות צריכים להתמודד עם מספר אמנים, מספר הצעות, מצבים שבהם המוזיקה לא תמיד מנצחת אלא נכנעת למכונה מאחורי הכל. לעבוד לבד כמו שאני עושה, לא הייתי אומרת שזו המלצה לדיג’יי מתחיל כי הם צריכים את מי שיוצר את הקשרים בעולם הזה ומי שמייצג אותך. אם תרצה, אני היוצאת מן הכלל בעניין הזה.”

כשאת לא עובדת ויש לך ערב חופשי, מה יהיה הבילוי המושלם בשבילך?
“כשאני לא עובדת אני מבלה את הערב שלי בבית עם הכלבים שלי והחברים הקרובים, והולכת לישון ב-23:00! אני דיג’יי מבחינת עבודה אבל אני באמת בן אדם רגיל.”

האם יש לך שגרה יומית כשאת בבית באיטליה או שכל יום הוא שונה?
“שלא כמו רבים, אני אוהבת שגרה, הרגלים ולעשות את אותם הדברים. אולי זה בגלל השגרה שלי שלא מאפשרת לי את זה כשאני בסיבוב הופעות ובקושי בבית. עכשיו כשאני מנהלת את העבודה שלי יותר טוב ואני במקרה בבית בימי שלישי ורביעי, ובימים האלה אני מארגנת דברים רגילים שכל בן אדם עושה ועושה דברים שלפני זה לא יכולתי לעשות. כמו קולנוע, חוגי בישול או קניות עם חברים.”

אמרת שהיית רוצה לעזור למשפחה שלך שהם הכוח המניע מאחורי ההצלחה שלך. האם המשפחה שלך ביקרה באחת מההופעות שלך ואם כן, איך זה היה לראות אותם שם?
“הודות לעבודה הזאת הצלחתי לתת בית למשפחה שלי וזה גורם לי גאווה רבה, ההורים שלי עדין לא מבינים מה אני עושה. אימא שלי עדין חושבת שאני שרה!”

קראו עוד על: ,

שתפו את החברים

עשוי לעניין אותך

נשמח לשוחח אתכם

צרו איתנו קשר

07-777-84449

בימים א'-ה' בין השעות 10:00-20:30

x
נשמח לשוחח איתך

אנא מלאו את הפרטים ונדבר בהקדם