"הפעם הראשונה שניגנתי מול קהל היה אסון, לא הייתי מוכנה": ראיון עם דבורה דה לוקה

Nelly Weissfeld | 2.06.2021

שתפו את החברים

המפיקה האיטלקייה המוכשרת דבורה דה לוקה נחשבת לשם בולט במיוחד בסצנת הטכנו הבינלאומית. היא שובה את הקהל עם הכישרון שלה, המראה הכובש ועם מוסר העבודה הבלתי מתפשר. תקופת הקורונה היתה עבורה זמן מצוין להשלים את ה-LP האחרון שלה, "She Sleeps" ולנוח מעט מאורח החיים המטורף שלה.

היא נולדה וגדלה בשכונת סקאמפיה, בפאתי נאפולי שבאיטליה ושום דבר בחייה לא ניתן לה ללא עבודה קשה והתמדה. דבורה עברה לבסוף לצפון איטליה, שם למדה אופנה (ומי שעוקב אחריה ברשתות החברתיות יעיד על הטעם הטוב שלה), אך היא מצאה את ייעודה האמיתי בחיי הלילה ובמועדונים. היא החלה לעבוד במשך כמה שנים כמלצרית ולאחר מכן כרקדנית ולבסוף חזרה לנאפולי ושם למדה בעזרת חברה המפיק ג'וספה קנאמו, אשר לקח אותה תחת חסותו, את אמנות התקלוט וההפקה. עם הזמן, דבורה בנתה לעצמה שם ומוניטין, בהתחלה באיטליה ולאחר מכן גם בחו"ל. בשנת 2013, היא הגשימה חלום והקימה לייבל משלה בשם – Sola mente. היא הופיעה ביותר מ-40 מדינות, כיכבה בליין אפים של הפסטיבלים הגדולים והמובילים בעולם, נתנה הופעות במועדונים הטובים ביותר בעולם, דוגמאת פאבריק, פריבילג', אוברהאוס, קוקוריקו ועוד.

שניה לפני שהיא נוחתת בישראל, קבלו ראיון עם מלכת הטכנו, דבורה דה לוקה.

 

איך הייתה החוויה שלך, לגדול בשכונת קאמפיה, בפאתי נאפולי?
כשאתה ילד, לרוב אתה לא מבין את ההבדל בין מקום אחד לאחר, בגלל שיש לך חברים, משפחה וכל החיים שלך שם. כשאתה גדל, בתקופת גיל ההתבגרות, אתה מתחיל להבין שחסרות לך הזדמנויות, אפיקים, מידע, תשובות, ואז אתה עוזב.

איזה תקליטים באוסף של אבא שלך תפסו את תשומת הלב שלך בחייך המוקדמים? איך המוזיקה הזאת הובילה אותך להתאהב בטכנו?
התקליט הראשון שהוביל אותי קרוב יותר לטכנו או לדיסקו, היה בוודאות Like a Prayer של מדונה. בפעם הראשונה, שמעתי צלילים שהיו שונים מהאחרים, הרגשתי קצב מדויק מאוד והסקרנות לצלילים האלה, זה מה שהוביל אותי לאן שאני היום.

מי היו אמני הטכנו שנתנו לך השראה בתחילת הדרך וגרמו לך לנסות להיות דיג'יי? את יכולה לספר לנו על הפעם הראשונה שהופעת מול קהל בתור דיג'יי?
הדיג'יי הראשונה שגרמה לי לרצות לעבור למאחורי העמדה היתה סקארלט אתיין, ראיתי אותה בשנת 2007 והתאהבתי בה. הפעם הראשונה שהופעתי מול קהל היה דווקא אסון, לא הייתי מוכנה, הייתי בלחץ וכנראה שאנשים ציפו למישהו הרבה יותר בטוח בעצמו, יותר מעורב, בעוד שאני הייתי נעולה על המערכת.

האם ניגנת על כלי נגינה לפני שהתחלת להפיק טכנו? ספרי לנו קצת על המסע הראשוני שלך באולפן ואיך תהליך ההפקה שלך התפתח מאז.
מעולם לא ניגנתי על כלי נגינה לפני, גם לא הלכתי לשום שיעור ריקוד וגם לא עשיתי שום ספורט. ההורים שלי לא יכלו להרשות את זה לעצמם, היינו חמישה וחיינו ממשכורת אחת של אבא שלי והחיים בצפון היו יקרים.
ההפקה הראשונה שלי אי פעם היתה בשנת 2013 בעזרתו של ג'וספה קנאמו, מפיק מדהים ששיחרר טראקים בלייבלים נחשבים מאוד. Six Months היה ה-EP הראשון שלי והוא ממש שונה מהצליל שלי היום. התפתחתי מאוד והמון דברים השתנו בשנים האלה.

בזמן השיא של הקורונה באיטליה, איך נראתה השגרה היומית שלך? מה היו הדברים שהכי תסכלו אותך בתקופת הסגר?
לא חייתי רע בתקופת הסגר בגלל שיש לי בית על החוף ומרחב נעים לזוז בו. ביליתי הרבה זמן עם המשפחה שלי, הכלב וגם סיימתי את האלבום שלי די מהר. אכלתי הרבה, שיחקתי משחקי מסיבות ועשיתי דברים שמעולם לא היה לי זמן אליהם בגלל העבודה. הדבר המתסכל היחיד היה שהייתי רגילה לנסוע בכל סופ"ש במשך 12 שנים, התגעגעתי להיות במטוס ולגעת בשמיים.

במשך כ-10 שנים, בנית לך בסיס מעריצים נאמן מאוד ויש לך מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות. מה לדעתך הוא המרכיב החיוני בשביל לשמור על העוקבים ולגרום למעריצים לאהוב אותך?
לדעתי, זה משתנה מאופי לעבודה אבל כנראה שהנורמליות זה הבסיס של זה. תמיד הראיתי את החיים שלי כמו כולם, פחות או יותר. אהבה לכלבים, אוכל, שקיעות, דברים שלכל אחד יש גישה אליהם. ואז מעבר לזה, למוזיקה שלי אין ז'אנר ספציפי אחד והיא ממש משתנה. זה מכיל כל כך הרבה השפעות ולמעשה כל אחד יכול למצוא לפחות תקליט אחד שיעניין אותו או אחר שהוא ישנא.

ספרי לנו על הלייבל שלך, Sole mente Records.
התחלתי את הלייבל בשנת 2013, בעזרתו של ג'וספה קנאמו. הוא עזר לי לפתוח את הלייבל והיה הראשון שלימד אותי להשתמש בתוכנות הפקת מוזיקה. אני בן אדם שלומד מהר. יש לי הרבה אמנים עולים שאני עוקבת אחריהם וגם משחררת, כגון Sopik, F-Rontal, Shadym, Nostromos, Volodia Rizak ועוד רבים אחרים.

כמה זמן עבדת על אלבום הבכורה שלך? ואיך את מרגישה עכשיו כשהוא סוף סוף יצא?
התחלתי את האלבום לפני הסגר וסיימתי אותו בארבעה חודשים שהייתי פנויה. היה לי המון זמן! זה אלבום שמספר עלי ועל שינויי המצב רוח שלי. אני עוברת מגרוב אחד לאחר, מראה את האופי שלי (שהוא לעולם לא קל), הוא מספר על הגדילה שלי, וגם על הקשר שלי לצלילים ועל הילדות שלי.

ספרי לנו על השם מאחורי ה-LP ומה השפיע על הבחירה האסתטית של האמנות באלבום?
אני אוהבת דברים פשוטים שבהם יסודות חיוניים בולטים – שם האמן, כותרת ותמונות. לא הייתי אומרת שאני אוהבת דברים אבסטרקטיים או מסובכים שיש להם אופי יותר אנדרגראונד אבל לא משקפים את הבן אדם. השם של האלבום זה מחווה לבעיות העבר שלי עם שינה, זו בעיה שהיתה לי מאז שהייתי ילדה. תמיד היו לי סיוטים נוראיים והייתה לי מערכת יחסים של שנאה-אהבה עם שינה. אבל לפני שנה, משהו השתנה. מצאתי שיווי משקל בלתי צפוי שמעולם לא חשבתי שאני ארגיש וכך, שם האלבום – She Sleeps.

 

ספרי לנו על ליין ההלבשה שלך.
על אף שחשבתי על זה במשך זמן רב, פרויקט ההלבשה זה משהו חדש. יש טי-שירטס, סווצ'רטים, מכנסיים ועוד סוגי לבוש נוספים, כל זה במחירים שפויים. אני רוצה שלכולם תהיה את ההזדמנות לקנות את אחת מהחולצות שלי, אם הם רוצים, מבלי לשלם למותג.

ספרי לנו על הכלב שלך.
הכלב שלי, פיליפו, הוא כמו הבן שלי. יש לי האמת אבל יותר מכלב אחד. חלק אצל אמא שלי, חלק עם אחי ואחרים אני משאירה אצל חברים. אני אוספת הרבה כלבים חסרי בית מהרחוב במהלך השנה. מצאתי את פיליפו פצוע וקשור לעמוד כשהוא היה גור. לקחתי אותו הביתה אפילו שלא היה לי כסף אליו אבל לא יכולתי להיפרד ממנו. עכשיו, הוא הנסיך ירוק-העיניים שלי.

 

איך היתה התחושה לנגן בהופעה ראשונה אחרי הסגר של הקורונה?
זה היה ביולי 2020. לנגן שוב הרגיש כאילו זה מעולם לא עצר, הרגשתי כמו תמיד – נרגשת, אפילו שהנסיבות לא היו בדיוק רגילות, עם מסיכות וריחוק.

נושמים מוזיקה אלקטרונית?
הצטרפו אלינו באינסטגרם ובטלגרם לעדכונים, הטבות וידיעות בלעדיות לפני כולם.
מכורים ממש? הצטרפו לקהילת הרייברים של ישראל


שתפו את החברים

עשוי לעניין אותך

נשמח לשוחח אתכם

צרו איתנו קשר

07-777-84449

בימים א'-ה' בין השעות 10:00-20:30

x
נשמח לשוחח איתך

אנא מלאו את הפרטים ונדבר בהקדם