מחר הוא נוחת בישראל!
בוריס בריצ'ה הוא מהיוצרים המעניינים ביותר בתעשיית המוזיקה האלקטרונית. בשקט ובלי דרמה יחצ"נית, הוא יושב לו בביתו שבגרמניה ומפיק טראקים ייחודיים וקליטים, מנגינות שממש קוראות את השם שלו, מוזיקה שאחר כך משתלטת על רחבות בכל רחבי העולם. למרות שלא הרבה ידוע על חייו האישיים של הבחור והמסכה, עיתונאי התעשייה הצליחו פה ושם לקבל מהמפיק פיסות של מידע על החיים מאחורי סיבובי ההופעות. קבלו לקט של שאלות ותשובות שכולנו רוצים לדעת על בוריס.

רוב המעריצים מכירים אותך עם מסיכת הג'וקר שלך. מתי התחלת ללבוש אותה ומה היתה ההשראה מאחורי זה?

"זה סיפור מצחיק…לא ידעתי שזה אפשרי להיות גם דיג'יי [וגם מפיק]. אז, הפקתי והפקתי ואז שחררתי את ה-EP הראשון בסוף שנת 2006 ואז חודש לאחר מכן היה יחצ"ן מברזיל. הוא דיבר עם חבר שלי והוא ביקש מאיתנו להגיע לברזיל ולנגן והייתי קצת בשוק כי מעולם לא ניגנתי. אז לקחתי את הלפטופ עם הטיוטה הראשונית, זה היה ממש גרוע, אבל זה עבד. וחשבתי שאני צריך לעשות משהו כי יש כל כך הרבה דיג'יים בתעשייה ואני צריך משהו שאנשים יזכרו שזה אני. אז חשבתי על הקרנבל בריו שלכולם יש תחפושת והגיתי את המסכה. זה לא כמו המסכה שיש לי היום, היא היתה ממש עלובה. אבל זה עבד, האנשים ראו את המסכה, שמעו את המוזיקה וזה עבד."

לא חם לך עם המסכה?

"כן, זה ממש מטורף. במיוחד כשאני מנגן במועדונים, שגם ככה כבר חם שם. היו לי הרבה בעיות שהזיעה היתה יורדת לעיניים ואז זה התחיל לצרוב ולא יכולתי לגרד את זה. אבל אני אוהב לנגן עם המסכה ואנשים אוהבים את זה."

אם לא היית דיג'יי או אמן, מה היית עושה?

"לפני שהפכתי לדיג'יי הייתי עובד בחברת טלפון. מניח שהייתי נשאר שם גם היום כי זו היתה עבודה ממש נחמדה, הייתי עובד חצי יום, טיפלתי בחשבונות של לקוחות שהתקשרו ואמרו שגבינו יותר מדי והייתי מוציא החזרים [שמעתם? בגרמניה חברות טלפון נותנות החזרים?!]. אז זו היתה עבודה כיפית, פשוטה וטובה."

איזו השפעה היתה לאינטרנט על ההצלחה שלך?

"אני מגרמניה, ארבעת השנים הראשונות שלי היו ממש קשות במובן של להשיג הכרה. זה מצחיק כי השחרור הראשון שלי היה בנובמבר 2006 וההופעה הראשונה שלי היתה בדצמבר 2006 בברזיל, אפילו לא בגרמניה. זה היה מטורף, פסטיבל של חמישה ימים על שפת הים. מאז, ברזיל וארגנטינה היו המדינות שניגנתי בהן הכי הרבה ובגלל זה אני חושב שהאינטרנט ממש עזר כי כל כך הרבה אנשים גרים שם."

מהם שלושת הטראקים האהובים עליך?

"Der Dritte Raum – Hale Bopp, משהו של האנס זימר שאני לא זוכר ו- Nothing Else Matters של מטאליקה."

יש לך לייבל משלך בשם FKNG SERIOUS, מה גרם לך לפתוח אותו? האם רצית להיות יותר חופשי?

"הסיבה המרכזית היתה שלא הייתי מרוצה בלייבל הקודם שלי, היו לי כמה טראקים שרציתי לשחרר והם אמרו לי שזה יותר מדי טראנסי ואנחנו לייבל טכנו, אז אנחנו לא יכולים לשחרר את זה. אז הצעד הבא היה לפתוח לייבל שלי שאני אוכל לעשות בו מה שאני רוצה. אני חושב שהשם ממש נחמד כי כולם יכולים לזכור אותו והוא ממש קצר. היו לנו הרבה בעיות בגרמניה למצוא חברה שהיתה מוכנה לקבל את השם הזה, כי הם אמרו שהם לא יכולים להשתמש במילה פאקינג. בסוף, קראנו לחברה F.Serious אבל בכל הביטפורט והחנויות אונליין זה FKNG SERIOUS."

לאיזו מוזיקה אתה מקשיב בזמנך הפנוי?

"רוב הזמן אני לא מקשיב למוזיקה אלקטרונית כי אני נמצא באולפן מהבוקר עד הערב וזה מספיק. אני שומע הכל – רוק, פופ. אני גם מאוד אוהב פסי קול של סרטים כי יש בהם כל כך הרבה שינויים ומנגינות וזו ההשראה הכי טובה בשבילי."