יותר משש שנים מאז שאביצ'י לקח את חייו בשנת 2018 ופרטים רבים על התקרית הטראגית כבר נחשפו לציבור. הלחץ הבלתי נתפס שהיה לו מהעבודה ומהמנהלים שלו, סיבובי ההופעות המתישים, המשברים, התמודדויות עם אלכוהול וחומרים נוספים, הפרישה הגדולה ולבסוף המוות בעיר מוסקט שבעומאן. השנה, סרט דוקומנטרי חדש על עלייתו ונפילתו של האמן השבדי הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בטרייבקה וחשף פרטים חדשים על חייו ועל ימיו האחרונים.

בסרט החדש מסופר על הימים האחרונים שלו עם חבר בכפר נופש בהרי מוסקט שבעומאן. טים ברגלינג, בשמו האמיתי, טען כי הזמן שלו בגמילה היה "החופש האמיתי שלו, כמה שזה ישמע מדכא", והוא ניסה לקחת את החופשה הזאת על מנת לקבל עוד קצת רוגע. בזמנו, המפיק נשען הרבה על מדיטציה טרנסנדנטלית כחלק מההבראה שלו ומסתבר שהוא לקח את זה באופן רציני כל כך שחברו החל לדאוג. במהלך החופשה, טים סירב לאכול, לדבר או לתפוס מחסה מהשמש וחברו התקשר מודאג לאביו. זה נראה כי מצבו הנפשי בעומאן הדרדר וטים התקשר לחבר משפחה. שיחת הטלפון היתה כה קשה שאותו קרוב עזב מיד את שבדיה ועלה על טיסה לעומאן בתקווה להגיע לטים. למרבה הצער, המטוס הגיע לשם שעתיים לאחר שהוא לקח את חייו.

טים ברגלינג נפטר ב-20 לאפריל בהיותו בן 28 בלבד. ההתמודדות הרבה של אביצ'י בענייני בריאות הנפש וההלם הגדול ששרר בעולם לאחר מותו הותירו חותם גדול בתעשיית המוזיקה אך גם ברחבי תבל.

מותו של אביצ'י לא היה לחינם והוא שינה למעשה את התפיסה העולמית לגבי חשיבות בריאות הנפש. ההתאבדות הפתאומית שלו וכל השיח שנוצר לאחר מכן (הרבה מכך תודות למשפחתו) ניער את כל העולם מההכחשה שהיתה קיימת עד אז לגבי השפעת בריאות הנפש על החיים שלנו. יש היום הרבה פחות בושה ופחד מלקיחת פסק זמן אמיתי שהוא חיוני להמשך העבודה שלנו. לאחרונה היו גולשים שהביעו את החשש שלהם מהעבודה הבלתי פוסקת של ג'ון סאמיט ("הוא יגמור כמו אביצ'י") עד כדי כך שהמפיק האמריקאי החליט לפרסם סרטון בו הוא התייחס לאמירות האלה.

העולם זוכר את אביצ'י לא רק כאמן מרכזי בעיצוב של מוזיקת הדאנס כמו שאנחנו מכירים אותה כיום, אלא גם כמי שסלל את הדרך לשיפור הבריאות ואף הצלת חייהם של מיליוני אנשים ברחבי תבל.