כשחושבים על מדינות עם ריכוז הדיג'יים והמפיקים הגדול ביותר אז לאומים כמו הולנד, בריטניה, גרמניה, וארצות הברית קופצות לראש, אבל רוב האנשים לא יחשבו על דרום אמריקה ובטח שלא על ברזיל.
אז מר אלוק אצ'קר פרס פטרילו כאן בשביל לשנות תפיסה.
הוא נולד לשני חלוצי פסיי-טראנס ברזילאיים ומגיל צעיר הוא נחשף לרזי המקצוע, כך שבלתי נמנע היה שגם הוא ילך בדרכם של הוריו, אך מי האמין שהוא יהפוך לדיג'יי מספר 1 בברזיל וגם אחד מהמובילים בסצנה העולמית?
קבלו ראיון מיוחד עם אלוק שנעשה לפני אחת ההופעות שלו בלוס אנג'לס.

שלום אלוק, יש הרבה דברים שקורים כרגע. הטראק האחרון שלך The Wall מבוסס על הקלאסיקה של הפינק פלויד, ספר לנו איך זה התחיל ואיך קיבלת את הרשות של רוג'ר ווטרס?
"ניגנתי את The Wall כל כך הרבה זמן אז אמרתי בוא ננסה לעשות גרסא חדשה של זה עם Sevenn. ואז, שלחנו את זה להנהלה של ווטרס והם שמחו מאוד לתת לזה רישיון! הייתי כל כך שמח כי זה כמו חלום שהתגשם. אני שמח מאוד שהוא נתן לזה לקרות. הקליפ נעשה על ידי סטיב כץ והאנימציה בו היא ממש טובה, אבל זה לא רק זה אלא גם המסר מאחורי הקליפ. אז אם לא ראיתם את זה, אני ממליץ מאוד כי זה מה שעומד מאחורי The Wall."

אתה משיק גם את הלייבל שלך – Controversia, ספר לנו על זה. מה המטרה של הלייבל ומה היתה ההשראה מאחוריו?
"הלייבל הוא למעשה ההימור הבא שלי. זה באמת הקשר שלי לסצנה האלקטרונית. כי כיום אני לא רק דיג'יי אלקטרוני, הפכתי גם לאמן פופ. הלייבל חשוב מאוד בשביל לשמור אותי מקושר לסצנה האלקטרונית וזו המטרה העיקרית של זה."

נולדת למשפחה של דיג'יים, ספר לנו איזה תפקיד היה למוזיקה בחינוך שלך. תמיד ידעת שאתה רוצה להיות דיג'יי?
"ההורים של היו דיג'יים במשך 25 השנים האחרונות אני חושב, והם תמיד היו חלוצי הפסיי טראנס בברזיל. אז בעצם נולדתי וגדלתי בסביבה הזו, וזה היה הגורל שלי. ניגנתי מגיל 12, ממש ניגנתי. התחלתי כשהייתי בן 9 אבל בגיל 12 כבר הפקתי, שיניתי את משחקי הוידאו שלי ל- Logic Pro. אז אלה החיים שלי, אני נועדתי להיות פה."

היה לך כלי נגינה?
"כן, לפני זה אבא שלי היה בלהקת רוק, אז אני למדתי פסנתר ואח שלי למד גיטרה. כמובן שזה עזר לי מאוד עם ההפקה כי זה לא רק מבוסס על המכונה, אלא יש מוזיקה מאחורי זה. אני לא מומחה, אבל אני יכול לעשות את זה. אבל ההורים שלי תמיד ועדין נותנים לי השראה."

עברת בדיוק את רף המיליארד סטרימז בספוטיפיי, ואתה הדיג'יי הגדול ביותר בברזיל. ספר לנו על סצנת המועדונים שם ואיך הפכת לשם כל כך גדול במדינה?
"לא ידעתי את זה, מגניב! בימינו אני כבר לא כל כך מעורה בסצנת המועדונים בברזיל, בשבילי זה בעיקר אצטדיונים או מסיבות פתוחות. המועדונים היחידים שאני מנגן בהם בברזיל זה Laroc שמיועד למוזיקה אלקטרונית ו- Green Valley שמסוגל להכיל כ-14 אלף אנשים. אלה המועדונים היחידים שאני מנגן בהם. האמת אני לא יודע איך הגעתי לשם, זה בעיקר פשוט לעשות את מה שאני אוהב ואני גם מאוד סקרן ועם תשוקה לגבי הכל. דברים פשוט הולכים חלק כשאתה אמיתי ובאמת מאמין במשהו.
כמובן שזה עבודה קשה ויש לי צוות מגניב מאוד איתי, אנשים שמאמינים בי, בשיגעונות שלי וברעיונות המטורפים שיש לי. אני לא יודע איך להסביר, זה פשוט קסם."

ניגנת בשלוש במות שונות בטומורולנד! תן לנו סקירה של לוח הזמנים שלך.
"כן למדתי הרבה בטומורולנד כי הסט האחר שעשיתי היה ממש לקח עבורי כי ניסיתי לעשות מה שאני עושה בברזיל וזה לא ממש עבר חלק. אז עכשיו אני עושה משהו מיוחד בשביל טומורולנד והשוק האירופאי כי הוא ממש ספציפי. לא תמיד אפשר להמיר את מה שאני עושה בברזיל כלפי חוץ ולהיפך. אז כן עכשיו יש לי הרבה יותר ניסיון אז השנה זה הרבה יותר טוב משנה שעברה בה לא הייתי ממש מוכן לבמה הראשית. אתה יודע איך זה בחיים, אתה לא יודע לאן אתה הולך אבל אתה יודע לאן אתה לא יכול לחזור."

באיזה עוד במות אתה מנגן?
אחת בנרבו והשנייה באוליבר הלדנס.

אז זה גם ההתחלה של סיבוב ההופעות? תן לנו סקירה של לוח הזמנים שלך. לאן אתה נוסע?
"אז השנה אני אהיה באיביזה – שלוש פעמים באושואיה ופעם אחת באמנסיה. גם כמה פסטיבלים – איטליה ופורטוגל. בחודש הקרוב אני בדרכים ואז אני חוזר לברזיל לשבועיים ואז שוב סיבוב הופעות. ברנינג מן ואז יפן. כרגע זה מתי שאני באמת רוצה לצאת מברזיל כי זה קיץ פה, אבל אחרי אוקטובר אז רק ברזיל כי זה קיץ שם."

לבסוף, יש לך מסר למעריצים שלך?
"אני מאוד שמח להיות פה שוב, זה קשה לפעמים לעזוב את ברזיל כי דברים שם ממש מטורפים. אז אני שמח להיות פה ושמח לחלוק את זה ואני שמח שיש פה הרבה ברזליאים."

יש פה הרבה ברזילאים היום.
"אם הם לא יבואו לברזיל, אני אביא את ברזיל אליהם."