עמרי לוי
-
- לאחר ההצלחה המסחררת של פרויקט אמן החודש, אנחנו ממשיכים לתת כבוד לאמנים שגורמים לנו לרקוד ולשמוח בכל פעם מחדש.
בכל חודש אנחנו בוחרים את הדואו או האמן שנרצה להכיר מעבר למוזיקה שלו, להבין את האנשים שמאחורי העמדה, להתחבר למסע שלהם ולשמוע את הסיפורים שלא תמיד מגיעים אל הרחבה.
החודש ישבנו לשיחה עם אחד הדואו הישראלים הכי חמים כרגע בסצנת המלודיק־טכנו וה-EDM העולמית – Eli & Dani.
דיברנו על שני חברים מהכדורגל שהפכו לדואו שמנגן בבמות הגדולות בעולם, על הרגע שבו הבינו שזה כבר לא תחביב, על הלילה המטורף שהכי הרבה חוגגים ממנו, ועל איך מלחמה ורדיוס פוליטי לא עוצרים אותם מלבנות את הדרך שלהם.
View this post on Instagram
ספרו לנו קצת על עצמכם, מי אתם ומה הסיפור שלכם?
נעים מאוד, אנחנו Eli & Dani – שני חברים מילדות, ובעצם שיחקנו כדורגל ביחד עוד לפני שהיה קשר למוזיקה.
אלי הלך קצת יותר מוקדם לכיוון – התחיל בתור די-ג'יי מיינסטרים ביתי בבר השכונתי. דני בינתיים עבר לגור באוסטרליה, חזר, וגם רצה להיות די-ג'יי – ואלי היה האדם היחיד שהוא הכיר שכבר התעסק בזה.
מהשיחות הבסיסיות ההן זה גלגל מהר: דני נכנס להפקה, ובאיזשהו שלב פשוט ישבנו ואמרנו – אם כבר עושים את זה, בואו נלך הכי גדול שיש. לא רצינו להסתפק ברמיקסים לחתונות. רצינו להגיע למקומות כמו הכי גדולים שיש. וזו הייתה בעצם ההחלטה שקבעה את הכיוון.
מתי הבנתם שזה הרבה יותר מתחביב?
כמעט מיד. אחד הטראקים הראשונים שעשינו היה רמיקס לטראק של Andrew Rayel שהשתחרר בArmada, הייתה עליו תחרות רמיקסים והחלטנו להגיש, עוד כשלא ממש ידענו מה אנחנו עושים, החתמנו טראק בארמדה. פתאום קיבלנו תגובות, אנשים ביקשו עוד מוזיקה, ומישהו שם האמין בנו – בעצם במקרה, במזל טוב.
מאז זה שש שנים של עבודה רצופה. יחסית מההתחלה זה פגע ישר, והתחלנו לרוץ. אחר כך הגיעה גם הקורונה, ופשוט נשארנו לעבוד, לעבוד, לעבוד – עד שהעולם התחיל שוב לזוז.
איך נולד הסאונד שלכם, השילוב הזה בין EDM למלודיק־טכנו?
שנינו גדלנו הרבה על העולם של ה-EDM הקלאסי – הווקלים הגדולים, הלידים הגדולים, הרגש. אתה יודע, אין כמו רגש בטראק. אבל היום אנחנו שומעים את הטיפה שבתוך העולם המלודיק, ומנסים לחבר בין הדברים.
בגדול אנחנו מאמינים שבסוף אין תחליף לרגש – אפילו אם אתה מגיע מהעולם המלודיק טכנו, אתה עדיין צריך את הרגע שגורם לקהל להרים ידיים. מי שהיה בסטים שלנו, בעיקר הארוכים יודע שאנחנו באים להעביר משהו שונה כל הזמן: קצת מהעולם שגדלנו עליו, בתוך הסאונד של היום ועם הבנה שלמה של מה הרחבה צריכה.
איך קם שיתוף הפעולה עם ARTBAT? מה עומד מאחורי הטראק שקיבל כל כך הרבה תמיכה?
הכל נבנה ב"מפעל" – ככה אנחנו קוראים לזמן שלנו עם ניר (Stylo) באולפן. עשינו השנה דברים מטורפים ביחד וגרמנו לכל העולם להכיר אותנו, באחד מהפעמים ישבנו עם ניר וחשבנו: מה אנחנו רוצים להביא עכשיו? החלטנו לא לפחד – זה EDM מדי, זה מלודיק מדי, אז מה, בואו פשוט נשבור ונביא בשורה.
מצאנו ראפר שנתן לנו ווקל מיוחד, והמפעל הביא את המוצר. באותה תקופה היינו בקשר עם R3HAB, שהתחבר לטראק ועשה כמה שינויים שממש תרמו לו. ניר שלח את זה הלאה ל-ARTBAT, שהתלהבו ממש – ומשם זה כבר התגלגל, החלטנו לאחד כוחות כולם. הם עשו איתנו סרטון, הביאו אותנו לנגן בדובאי, ואפילו סיפרו לנו שהם אוהבים מכל הלב את הישראלים, הם לא שוכחים שהיינו אחד המקומות הראשונים שפרגנו להם בתחילת הדרך שלהם.
הדבר שהכי נשאר לנו מהקשר איתם זה לא ההצלחה של הטראק, אלא איך שהם אנשים – למרות כמה שהם גדולים, הם התייחסו אלינו כאילו אנחנו שווים. זה הדבר הכי טוב שיש.
View this post on Instagram
מה הייתה החוויה הכי משמעותית שהייתם בה עד היום?
בלי ספק ההופעה בunvrs איביזה שנה שעברה. זה הגיע בהפתעה מוחלטת – קיבלנו טלפון ביום שישי בערב, וביום ראשון כבר טסנו. הגענו למועדון הכי מדובר, לליינאפ הכי חם, ולסגירה של אירוע שכל העולם דיבר עליו.
ניגנו סט פתיחה ארוך בבמה הראשית, והקהל מילא את המקום ממש מוקדם והיה בפנים איתנו לגמרי – לא סתם עמדו מהצד, ממש חיכו לטראקים שלנו. עוד לא הספקנו לעכל אפילו לאן הגענו, ובכל זאת הרגשנו שזה הרגע שבו סוף־סוף קיבלנו את הספוט שעבדנו עליו כל כך הרבה זמן מאחורי הקלעים. וזה הגיע בהפתעה, מה שהפך את זה למיוחד עוד יותר.
ספרו לנו על ההופעה הראשונה שלכם בחו"ל
זה סיפור שמאוד קשה לתמצת בכמה משפטים. זה היה ב-ADE באמסטרדם, וההופעה עצמה – בעדינות – הייתה כישלון. הרבה מאוד חברים שלנו תומכים בנו בכל הדרך הזאת, ודווקא שם היה חבר שליווה אותנו באותו הערב הקשה, היום, כמה שנים בודדות אחרי, הוא ליווה אותנו בהופעה שלנו באיביזה ממש כמו טור מנג׳ר, במועדון שנחשב למספר אחד בעולם. אם היינו אומרים לו באותו ערב שזה מה שיקרה, הוא בטח לא היה מאמין לנו.
איך אתם מרגישים לגבי הסצנה בארץ, ואיך המלחמה השפיעה עליכם מקצועית?
קודם כל – מבחינה אישית אין באמת מה לדבר על זה, זה מובן מאליו כמו לכל אחד פה בארץ וזה סופר קשה. אבל מקצועית, זה כן יצר לנו נקודת שבר. שבוע אחרי השבעה באוקטובר היה אמור להיות לנו שחרור טראק גדול אצל אדריאטיק, חיכינו לשחרור הזה המון, היינו בקשר טוב מאוד עם המנהלים של הלייבל, כולל תכנון טיסה ל-ADE באמסטרדם להיות שם איתם ועם הצוות.
ברגע אחד הכל התחרבש: לא יכולנו לטוס, לא יכולנו לקדם את השחרור, לא עניין אותנו לקדם אותו בכלל מרוב כל הכאוס – והקשר, שהיה כל כך חם, פשוט התנתק. זו הייתה תקופה שבה או שירחמו עליך, או שהיית צריך להוכיח את עצמך שוב מבחינת הגישה הישראלית.
על הסצנה בארץ בכללי אנחנו חושבים שהסטנדרט פשוט ירד – גם בגלל המלחמה, גם בגלל שאין אומני חול – פעם היה לך כמה מסיבות איכותיות באותו סוף שבוע שהתחרו זו בזו על מי מביא את ההפקה הכי טובה. היום ההפקות פחות מושקעות, די מקובעות וזה חבל, כי הפוטנציאל של הקהל והאנרגיה כאן עדיין ענק. אנחנו שומעים את הקהל הפשוט שמרגיש שהכל מרגיש להם אותו דבר.
View this post on Instagram
מה עומד מאחורי הכימיה ביניכם, ולמה זה עובד?
אנחנו חושבים שחלק גדול מזה קשור בזה שאנחנו חברים אמיתיים לפני הכל. כל אחד מגיע עם רעיונות משלו, וזה בדיוק החוזק – מישהו זורק רעיון, השני נדלק עליו ומביא עוד משהו, וכל אחד נותן את הגישה שלו לטראק. אבל תמיד אנחנו נכנסים לאולפן עם מטרה אחת: להביא לרחבה טראק שחייב לעבוד.
אין ספק שהפקת הFraternity היא הבית של המלודיק טכנו בארץ, ספרו לנו על החוויות שלכם איתה
אנחנו מאוד מעריכים את הצוות ואת העבודה שהם עושים, כי הם באמת הולכים עם הקו שלהם בעקביות – כל כמה חודשים אירוע, בלי "ליפול" ולהביא משהו שלא בקו או בנאלי, רק כדי לפתות עוד קהל לבוא.
מה שאנחנו באמת אוהבים בגישה הזו זה שהם מאמינים במשהו, ואומרים: אוקיי, אז לא נצליח למלא הכל במסיבה הראשונה, אבל במסיבה החמישית כן, בשישית כן. הם מקימים קהילה – יש להם קהילה מדהימה, גם הרייברס כמובן. הכי פשוט זה לבוא ולסגור שלושה ארבעה שמות ידועים, אבל אם אתה רוצה לבנות לטווח הארוך – העקביות וההשקעה הזו חשובות.
הופענו בהפקה כבר כמה פעמים ואנחנו תמיד מקבלים יותר הודעות/תגובות מהאירוע הקודם. אין כיף כזה.
לסיום – איפה נראה את Eli & Dani בעוד כמה שנים?
אנחנו רוצים להמשיך לגדול בקו שלנו – זה מה שהביא אותנו עד לפה.
לקחת את המותג של Eli & Dani עוד מיליון צעדים קדימה כמו שבאמת אנחנו מדמיינים – לבנות קהילה, אירועים שלנו, וזהות ברורה – לא רק כדואו של הפקה, אלא כמותג שלם. ואנחנו לא הולכים לוותר על זה. יש כמה דברים בתכנון לזמן הקרוב.
עשינו השנה שיתופי פעולה עם כל האומנים הגדולים של הסצינה מהעולם שגדלנו עליהם, וניגנו במקומות שתמיד חלמנו עליהם, אנחנו חד משמעית מכוונים לפסטיבלים הכי גדולים כמו לטומורולנד, אולטרה ועוד.
ואם שאלתם אותנו לפני חמש שנים – בטח לא היינו מאמינים שהיינו מגיעים לפה. אז מי יודע כמה עוד רחוק זה יכול ללכת.
פלייליסט
עמרי לוי 
