פסטיבל MAYDAY האגדי הוא אחד מהאירועים הוותיקים והנחשבים ביותר בגרמניה בתחום הטכנו וההאוס. MAYDAY החל את דרכו בשנת 1991 בברלין ושנתיים לאחר מכן עבר לעיר דורטמונד, שם הוא מתקיים מאז. מזה מספר שנים שהאירוע מארח גם במת הארדסטייל והארדקור, בנוסף לטכנו והאוס. כתבת מגה טיקטס נסעה לבדוק את האירוע הוותיק.

מיקום

האירוע מתקיים באולם הענק – WESTFALENHALLE שבעיר דורטמונד (כמן הקבוצה).

ליין אפ ובמות

השנה, הליין אפ היה די כבד. על אף שהאירוע מוגדר כטכנו והאוס, לא מצאנו שם שום האוס. היו שתי במות של טכנו, אחת בעיקר אסיד והשנייה ממש הארד טכנו ובמה אחת של הארדסטייל והארדקור. הליין אפ כלל את יוריס וורן, אמלי לנס, קלנגקונסטלר, לילי פאלמר, טרים, קרוטה ועוד רבים וטובים. הבמה שהיתה הכי עמוסה ופופולרית באירוע הזה היתה ההארדסטייל. גרמניה מלאה באירועי טכנו והאוס והרבה התרחשו באותו סוף שבוע – שהיה גם חג במדינה. עם זאת, אין כמעט אירועי הארדסטייל באזור ולכן הקהל של הז'אנר התפקד כמו שצריך ומילא את הרחבה עד אפס מקום.

הפקה ודקויות

הדבר ראשון ששמנו לב אליו היה איכות הסאונד המעולה. שלא כמו TIMEWARP שלצערנו הפתיע אותנו ברמקולים חורקים ובסמטוחת צליל אחת גדולה, פה העבודה היתה מצוינת. הצליל היה חלק והעניק למבקר את איכות הסאונד האופטימלית. עוד דבר מצוין היה עניין שמירת חפצים ולוקרים. בפסטיבל, היתה לנו אפשרות לבחור בין שמירה של המעיל בתשלום סמלי או לוקר ב-7 אירו אשר יכל להכיל אף ארבעה מעילים ואולי יותר. בהרבה פסטיבלים, אין אפשרות לשמירת מעילים אלא רק לוקרים וכך, מבקרים שמגיעים לבד נאלצים לשלם אף 10 אירו לשמירה על מעיל – לא סבבה בכלל. אז זו עוד נקודה מצוינת שאפשר לציין על האירוע. מחירי האלכוהול היו קצת גבוהים בשביל גרמניה אך עדין זולים לעומת ישראל, הבר לקח 2 אירו פיקדון על כל פחית או בקבוק ויכולתם לקבל אותם בחזרה כשהתבצע ההחזר. עוד נקודה טובה לציין היא שלא נתנו כאן "טוקן פיקדון" שאותו חייבים להחזיק אם רוצים לקבל החזר. כל התשלומים באירוע התבצעו באמצעות הצמיד ולאחר האירוע יכולתם לקבל החזר מלא פחות 91 סנט דמי טיפול, גם פה, הרבה יותר טוב מכל הטוקונים הקטנים האלה שהולכים לאיבוד ושנתקעים איתם לאחר האירוע.

מבחינת שירותים, היו אינספור שירותים טובים מסביב למתחם, עם נייר וסבון ולא נאלצנו לחכות יותר מכמה דקות להיכנס (רק לקראת הסוף המנקים הפסיקו לנקות).
האירוע כולו היה בתוך מתחם סגור שזה מצוין כי מזג האוויר לא היווה פה שום שיקול. גשם או קור לא השפיעו פה על שום דבר וזה כמובן תרם מאוד לתלבושות החגיגיות שהבנות לבשו.
הקהל היה מורכב כמעט כולו מגרמנים מקומיים ואף מגברים, לא משהו שהוא יוצא דופן באירועי טכנו והארדסטייל. יש לציין הגיל המינימלי לכניסה לאירוע הזה היה 16. נקודה אחת שמאוד הפריעה לנו היתה הסידור של הבמות. על מנת לעבור לבמת ההארד טכנו, היה צריך לעבור בבמת ההארדסטייל וכמו שכבר ציינו, הבמה הזו היתה עמוסה לעייפה ולכן זה יצר פקק מזעזע שבו בקושי אפשר היה לעבור. למרבה הצער, ההפקה לא יצרה שם שום גידור או מעבר תקין שבו ניתן היה לעבור באופן חלק. הם היו צריכים לתת את הבמה הגדולה להארדסטייל ולשים את הטכנו ביחד, אך משום מה – זה לא נעשה.

אווירה ואופי הפסטיבל

פסטיבל MAYDAY התקיים במהלך יום החג הגרמני של ה-1 למאי, יום הפועלים. באותו סוף השבוע, היו אינספור אירועים אלה ואחרים באזור ועל כן התחרות היתה קשה. למרבה הצער, השנה הפסטיבל לא מכר מספיק כרטיסים וזה היה מאוד שקוף. בפנים, אזורים שלמים גודרו ואחרי השעה 2-3 בערך, רחבות הטכנו היו חצי ריקות, לא ממש תקין לאירוע בסדר גודל שכזה. הפסטיבל כן הרגיש מלא, אבל רק כשרציתם לעבור מבמה לבמה ולא ממש בתוך הבמה, שזה קצת מוזר.

בסך הכל, האירוע היה מעולה ומבחינה מוזיקלית, קיבלנו בדיוק את מה שרצינו. אבל המסביב היה קצת לוקה בחסר ולא היינו מתנגדים לקצת יותר אווירה. בשביל חובבי פסטיבלים, זו היתה הזדמנות מצוינת לבקר באירוע מצליח שרץ כבר יותר מ-30 שנה. אכן, לא כל מהדורה היא מושלמת אך אנחנו בטוחים ששנה הבאה האירוע יחזור בכל הכוח.

נתראה בדורטמונד 2024 ?

 

View this post on Instagram

 

A post shared by MAYDAY (@mayday_dortmund)