תומר מייזנר הוא מחלוצי המוזיקה האלקטרונית בישראל. הדיג'יי המצליח ראה את הסצנה בישראל רוקמת עור וגידים וצפה בתעשייה במדינה הקטנה שלנו מתפתחת ומולידה כמה מהאמנים הבולטים ביותר בעולם. המוזיקאי המוכשר החל לתקלט כבר בגיל 12 ועברו המוזיקלי העשיר כולל להקה צבאית, תיפוף בלהקת הרוק המיתולוגית סינרגיה ותקלוט במועדונים הנחשבים ביותר בעולם כגון פריבילג' איביזה, XS וגאס, פאשה ניו-יורק, The Week ברזיל ובקרנבל, לה ריביירה במדריד ועוד רבים וטובים. לתומר המוכשר לא מספיקה רק העמדה והוא לוקח את היצירה שלו צעד קדימה. המפיק חבר לעברי לידר ויחד הם יצרו מופע בשם "מרימים", בו הפך תומר את שיריו של עברי לגרסאות אלקטרוניות. המופע המצליח רץ כבר כ-4 שנים ונחשב לאחד מהמופעים העצמאיים המעניינים ביותר בארץ.

בשבועיים האחרונים משודרת תוכנית הרדיו החדשה של תומר ברדיוס FM100 – מוזיקה אלקטרונית על שלל הז'אנרים שלה, שעתיים רצופות של מוזיקה אלקטרונית איכותית, ללא פרסומות.

התוכנית הולכת להפוך לסט הפרי-פארטי המפורסם ביותר בישראל ולהכין את כל הקלאברים מלאי האנרגיה ללילה מטורף.

לרגל התוכנית החדשה, ראיינו את האיש מאחורי העמדה, תומר מייזנר ,בשביל לקבל קצת תובנות על המוזיקה האלקטרונית בארץ, הסצנה והמועדונים הטובים ביותר. ראיון מיוחד.

היי תומר, ספר לנו על התוכנית החדשה שלך ב-FM100. איך הכל התחיל ולמה אנחנו יכולים לצפות?

"זה משהו שאני רוצה לעשות כבר הרבה זמן. מדי פעם הייתי שולח סטים לכל מיני תחנות רדיו, לא רק ל- FM100. יש הרבה תחנות רדיו בישראל שבשישי בערב נותנות איזשהו סוג של מוזיקה אלקטרונית אבל זה בדרך כלל משהו שדיג'יי שולח או דברים שהם פחות מוכרים ואני הרגשתי שיש איזו בועה של יוצרים ישראלים שעושים דברים מהממים. בין אם זה משאפים, רמיקסים או טראקים מקוריים שלא תמיד זוכים לחשיפה או עד שהם מוחתמים באיזה מקום. בעצם אפשר למצוא אותם במקומות כמו סאונדקלאוד למשל או מקומות שהם לא רשמיים ואין לזה כמעט מקום ברדיו כי כל התחנות בישראל מנגנות דברים שיצאו באופן רשמי."

"דווקא בתוכנית שלי, הרגשתי שיש לי את ההזדמנות, בגלל שאני מכיר המון אנשים והמון יוצרים, אז לחשוף המון דברים באופן רשמי של רדיו שטרם יצאו או שאי אפשר לשחרר. היום נורא נורא קשה, אם אתה לא דיג'יי בטופ 10, נורא קשה לעשות רמיקס רשמי ללהיט ענק, נגיד אריאנה גרנדה. עכשיו, יכול להיות שהרמיקס שלך הרבה יותר טוב מהרמיקס הרשמי, אבל אין לך את הקשרים. אני מחפש בתוכנית שלי את השילוב בין להביא את הטראקים הכי חדשים ואת הדברים שקורים בעולם ואני מחפש שיחרורים ופרומואים ואת הדברים שיתנו את הווייב הנכון באותה תקופה ובאותו הרגע במוזיקה האלקטרונית בעולם."

"לצד זה, אני לגמרי מחפש את הדברים שעושים הדיג'יים הישראלים. יש נגיד מישהו שעשה רמיקס ל"נרקיס" שזה שיר בעברית, הוא עשה רמיקס ממש מגניב. ואני גם רואה את ההיענות של הדיג'יים, מאז שפרסמתי את זה, כל הזמן שולחים לי קטעים, אנשים כל הזמן יוצרים. אם אני יכול לתת במה דרך הפלטפורמה הזאת כדי לחשוף קטעים בצורה רשמית ולהשתמש בכוח הזה של הרדיו כדי להרים את התעשייה שלנו, אז הלוואי."

"אני ממש זוכר את עצמי בתור נער…היינו מגיעים עם דיסקים צרובים לרדיו ומביאים את זה לשדר ומקווים שהוא ישמיע אותנו ופתאום לשמוע את עצמנו ברדיו, זו היתה התרגשות נורא גדולה. רדיוס FM100 החליטו שהם התחנה שמרימה את הכפפה, הם רוצים שמתי שתפתח את הרדיו אז יהיה לך פאן. לא ללכת למקום של מוסיקה שחוזרת על עצמה ולחרוש פלייליסט ולכן גם נתנו לי את המשבצת הזאת, כי הם רוצים שביום שישי, מי שרוצה לעשות לעצמו מסיבה בבית או בדרך, זו התחנה בשבילו. זה גם עברית וגם לועזית ואנחנו מתכוונים גם לעשות ספיישלים. אם יהיה פסטיבל גדול אז אנחנו נתייחס אליו בפורים למשל אני מתכנן תכנית רק של משאפים(שירים שהתחפשו)  וביום העצמאות תהיה תוכנית שכולה יוצרים ישראלים. התוכנית גם תהיה באפליקציה ואני מקווה שאנשים יקחו את זה איתם לאימון וכו'."

באיזה ז'אנרים של מוזיקה אתה הולך להתמקד?

"כל הסוגים. התוכנית הראשונה התחילה בקלאסיקות ועם Insomnia של FAITHLESS שזה הטראק שאני הכי אוהב ושבחרתי באופן סמלי להתחיל איתו. יש גם האוס קלאסי וקריצות לפרוגרסיב, קצת EDM ודיפ האוס ואני משחק בין הדברים וסוף התוכנית זה כבר ממש 138, דברים כמו ארמין וויני ויצ'י וכו'. אני לא רוצה להגביל את עצמי, אני דוגל ב״אם זה טוב – זה בפנים״

 ברדיו יש אפשרות פתוחה יותר לטייל בין סגנונות ולהציג את הטוב שבכל דבר ולכן גם אמרתי למפיקים, לא משנה מה אתם יוצרים – תשלחו לי, כי להכל יש מקום."

מי לדעתך יהיה קהל היעד?

"כל מי שאוהב מוזיקה אלקטרונית. כל מי שרוצה ביום שישי בערב לעשות לעצמו גוד טיים בדרך למסיבה או עם חברים ובא לו להרים כמו שצריך. אני גם רוצה לציין שהתוכנית תהיה מיינסטרים. אני לא רואה את עצמי מנגן דברים נורא מינימליים או מוזרים, זה עדין רדיו וזה צריך לפנות לאיזשהו קהל גדול יותר, אני רוצה שזה יהיה כיף גם למי שלא ממש מכיר מוזיקה אלקטרונית ומחפש את הדבר הכי חדש. זה גם המקום להביע הערכה ואהדה לתוכנית שאני משובץ בשעות ששודרה בעבר. – LINE OUT עם דור דקל. "זה לא אותו קונספט אבל העובדה שמוסיקה אלקטרונית היא המרכז זה תמיד חיובי!

אבל אתה עדין הולך לנגן דברים שהם פחות רשמיים?

"כן, למשל בתוכנית הראשונה מישהו שלח לי רמיקס ל – Relax של מיקה. הוא לא יחתים את הטראק הזה כי הוא לא יכול להגיע למיקה. להחתים טראק כזה זה להגיע לחברות גבוהות מאוד וזה נורא, נורא קשה. הוא עשה רמיקס ממש מגניב שהופך את השיר לרלוונטי לתקופה. טכנו ים תיכוני אני קורא לזה וזה בפנים. יש לי דרך לשלב בין ישן לחדש ולא רק לשדר דברים ששוחררו באופן רשמי."

בוא נדבר על סצנת המוזיקה האלקטרונית בארץ, איפה אתה רואה את זה עומד עכשיו לעומת פעם? מה אתה חושב על הסצנה?

"קודם כל, אני חושב שהיא התפתחה יפה מאוד, יש קהל שצורך מוזיקה אלקטרונית באופן קבוע, מבין בז'אנרים. מוזיקה אלקטרונית בכללי התקרבה מאוד למיינסטרים. בישראל, אני מרגיש שכרגע כל עולם האנדרגראונד והטכנו השתלט וה-EDM קצת נדחק לצד, אם שופטים לפי הדיג'יים שנוחתים פה. אבל אני חושב שזה גלים וכל פעם יש גל שבא וגל שהולך והרדיו הרבה יותר פתוח למוזיקה אלקטרונית. ברגע שהעולם יתאפס על עצמו ותהיה וודאות של חודשים קדימה ומפיקים יוכלו לתכנן סטים אז אני מניח שגם תהיה התעוררות בצד של ההופעות של ה-EDM ושל הדאנס ושל להקות שעושות מוזיקה אלקטרונית. אני חושב שיש מקום להכל. היו עכשיו אירועים מדהימים בארץ כמו מורטן ודאבוויז'ין. אני חושב שאפשר ליהנות בכל מקום אם באים בלי דעה קדומה. למשל, אני לא ידוע כדיג'יי טכנו אבל כשניגנתי במידברן אז ניגנתי הרבה יותר נמוך (אפרו, טכנו וכו׳ ) ואנשים עפו על הסט ולא שפטו אותי כדיג'יי מיינסטרים. ועוד דבר, למשל המופע שלי עם עברי לידר, אפילו הוא הבין שכדי להגיע לקהלים שהוא לא תמיד יכול להגיע אליהם, צריך לעשות איזשהו פורמט שכזה. הפורמט הזה ניצח בענק, אנחנו מופיעים עם הדבר הזה בכל הארץ וזה נהיה ממש מופע מטורף. לדוגמא יש לנו את זכיתי לאהוב שהוא בלדת פסנתר ובמופע שלנו הוא בגרסת דרימלנד ב-145 BPM, זה חתיכת דבר וזו דוגמא מדהימה לכמה שהמוזיקה האלקטרונית טבועה בתוך הארץ ישראליות."

מה לדעתך המועדון הכי טוב במדינה למוזיקה אלקטרונית מבחינת הסאונד והמקום?

"בתור רזידנט של Forever Tel Aviv, אני חייב לומר האומן 17 בתל אביב. זה הבית שבו אני מתקלט באופן קבוע. במרכז, הוא המגה קלאב, הוא היחיד כרגע. הפורום הוא מתקן מדהים והבלוק הוא מדהים (יותר לאנדרגראונד). האומן מזכיר את המועדונים של פעם בברלין. בכל מקום בעולם יש את המועדון שנחשב לסמלי ואני חושב שהאומן 17 הוא הסמל. זה באמת מועדון שאתה מרגיש כל תנועה של הקהל, כל שריקה, כל מבט. למרות תחושת הקרבה לקהל עדין אתה יכול להכניס 2000 ומשהו איש, זה מדהים. מועדון שבנוי להיות קלאב. חסרים בעיני עוד כמה כאלה."

איזה מוזיקה אתה מנגן באומן?

"אני מנגן ב- Forever Tel Aviv שזה ליין של גייז. זה אחד הליינים היחידים אולי הישראלים שמנוגנים בכל העולם. דווקא בעולם הזה [קהילת להט"ב] אנחנו בטופ, בעולם הגייז כל הטופ דיג'יי זה ישראלים. עופר ניסים, ינון יהל, שגיא קריב,  מור אברהמי ואני. כולם בטופ 10, זה מדהים."

בארץ יש מזג אוויר מושלם אבל בכל זאת אין לנו הרבה פסטיבלים. האם אתה חושב שזה יכול להשתנות? האם יכולים להיות פה אירועים ברמה כמו בהולנד, למשל?

"אני חושב שיש פה אירועים נקודתיים מאוד מאוד יפים. הפקות מאוד יפות. כשאת אומרת ״פסטיבל״, זה אומר שצריכים להגיע לפה מספר אמנים. אני חושב שכמו שהמחייה פה יקרה, אז לעשות פסטיבל בארץ, עם הרגישות הביטחונית וכל העובדה שיש אמנים שחלק חוששים או לא רוצים לבוא, אז נורא קשה לייצר פה משהו, בעיניי, שמביא כמות גדולה מאוד של אמנים וגם מכסה ועושה רווח. אנחנו מדינה קטנה, אפילו הקהילה שעוטפת אותנו, הדיג'יים, היא בסוף ובהשוואה למספרים של חו"ל – היא קבוצה קטנה, גם אם היא 20 אלף איש. בפסטיבל כזה, שאתה מביא אמנים מאוד מאוד גדולים, אז אתה צריך מספר אנשים שייקנו כרטיס ושהאירוע בטוח יתקיים ונראה לי שבישראל… לא סתם יש הפקות חד פעמיות. מביאים איזה דיג'יי, עושים הפקה, מוסיפים מסביבו עוד כמה ושלום תודה. כי לעשות פסטיבל גדול בארץ זה קצת יותר מסובך. גם מבחינה חוקית, מבחינה ביטחונית, מבחינה כמותית. אין לך כמו באירופה את האפשרות  לבוא באוטו לפסטיבל ממדינה למדינה. 

לבוא לפה מחו״ל זה אומר שאנשים צריכים לטוס וזה לא קל. אני גם חושב שאם שופטים את טעם הקהל הרחב אז בישראל אוהבים ומחבקים מאוד מוזיקה מקומית ופחות לועזית… תראי למשל בחתונות יש 70% מקומי ו-30% בכל שפה אחרת. אני לא יודע אם יש מספיק "בשר" של אנשים שמבין ואוהב וצורך ומתעניין אך ורק במוזיקה לועזית ואולי מכאן המספרים הם בעייתיים."

אתה חושב שלפעמים הממשלה מערימה קשיים על קיום של אירועים?

"ממש לא. אני חושב שברגע שיש פתח בריאותי או ביטחוני לקיים אירועים כאלה אז לגמרי נותנים. אני למשל, לראייה, 10 שנים רזידנט של פסטיבל פאנג'ויה ואני מרשה לעצמי להגיד שזה הדבר הכי קרוב לטומורולנד שיש בישראל. 20 אלף סטודנטים שבאים לאילת, מסיבות כל היום, בערב יש במה מפלצתית ובקנה מידה עולמי ואך ורק מוזיקה אלקטרונית. 

זה פסטיבל שמוריד לעיר אילת, פעמיים בשנה כמות אנשים מטורפת, כל העסקים עובדים, נותנים לעשות מסיבה עד הזריחה ותחת כיפת השמיים. איפה שיש אינטרס מובהק שדבר כזה יכול לקרות, אז כולם מסתנכרנים. לעשות פתאום פסטיבל בתל אביב עד 06 בבוקר באמצע איפשהו, כנראה אין אינטרס מספיק מובהק לעשות את זה. מדי פעם פעם פעמיים בשנה כשיש אפשרות כמו מצעד הגאווה וכשאירחו למשל את האירוויזיון אז היה אינטרס להראות לעולם מי אנחנו אז ידעו גם לעשות אירועים מאוד גדולים."

בוא נדבר רגע על נשים ומוזיקה אלקטרונית. כשהולכים למועדונים ופסטיבלים, בעיקר טכנו, רואים שיש הרבה יותר גברים. מדוע זה המצב? האם אתה רואה שינוי בזמן האחרון?

הרבה יותר גברים. מדוע זה המצב? האם אתה רואה שינוי בזמן האחרון?

"אני חושב שבשנים האחרונות יש שינוי לטובה בהקשר הזה. רואים יותר בנות שיוצרות מוזיקה וגם שמתקלטות וזה מגניב וכיף וזה גוד וויב בעיני ואני בוחר לראות את הטוב. אני חושב שהמגמה חיובית, גם בארץ יש כבר לא מעט דיג'ייות שעובדות ומתפרנסות מזה. אני חושב שבעולם המוזיקה, אין דבר שאתה עושה שיש לו תעודה. שום תעודה על הקיר לא תעזור לך. השאלה היחידה היא אם אתה עובד בזה או שאתה לא עובד בזה? האם רוצים אותך או שלא רוצים אותך? אני חושב שכל בחורה שמשקיעה מספיק בדבר הזה שהיא עושה, ביצירה, ומשקיעה בהופעה ובאמת הופכת את זה למקצוע שלה ולא לעבודת צד – מצליחה. מצד שני יש לי ביקורת על זה שפתאום מביאים איזה דיג'יית דוגמנית שברור לכולם שהיא לא דיג'יי וזה לדעתי מעמיק את הסטראוטיפ שבו מנסים להלחם ! בחורה צריכה לעבוד במה שהיא עובדת קודם כל כי היא מוכשרת וטובה! כשיש שימוש במישהי רק בתור פנים יפות בעמדה אז בעיני זה לא ראוי ובעייתי לעומת מישהי שמשקיעה את כל חייה בללמוד מוזיקה ואולי התחילה לתקלט בגיל צעיר ואני תמיד אעדיף לשמוע אותה כי היא בטוח תעניין הרבה יותר ותהיה הרבה יותר qualified ותביא סט הרבה יותר מגוון . אם את גם נורא מוכשרת וגם יש לך לוק – אחלה! התמזל מזלך אבל זה לא צריך נתון הפתיחה. 

המילה דיג'יי לא פונה לזכר או נקבה, אז דיג'יי, בוא תעניין/תענייני אותי. תביא לי משהו שגורם לי לזוז, מה זה משנה אם זה גבר או אישה. ועובדתית, הדיג'ייות הטובות בישראל עובדות!  נקודה!  כולן!  מי שדיג'יית טובה – עובדת."

יש לפעמים תפיסה בארץ שמעל גיל מסוים לא הולכים יותר למועדונים וצריך לשבת בבית עם הילדים. באירופה זה לא קיים. מה דעתך על זה?

"זה נורא תלוי בז'אנר.זה בסדר שהטעם המוזיקלי של אנשים מתבגר יחד איתם. יכול להיות שאנשים שהתאים להם לרקוד בפסטיבל EDM בגיל צעיר, ייהנו עכשיו יותר באירועי טכנו כי המוזיקה יותר מלטפת ויש יותר מרחב מאשר כולם ידיים באוויר. זה טבעי ובסדר. דווקא באירועים האחרונים שהיו בישראל, היו אנשים מכל הגילאים. באירועים של דיג'יים מובילים זה יותר רייב ויש ציפייה שכל הקהל ייתן בראש ביחד וזה משהו שהוא כנראה יותר מתאים לגילאים מסוימים. הדבר השני שאני חושב שאין פה מספיק מועדוני לילה שנותנים לך ״מרחב אישי״ , אם אתה רוצה. נגיד כשהייתי בווגאס, היתה שם רחבה ויש המון אנשים שקנו כרטיסים רגילים ויש שולחנות שמביאים אנשים אחרים, אנשי עסקים או כאלה שנמצאים בעיר והם בזון שלהם ואף אחד לא מפריע להם והם במועדון ונהנים. יש להם את הפלטפורמה ונותנים להם את האופציה להחליט מתי להיות עם כולם ומתי במעגל הפרטי שלהם . במועדונים בארץ לרוב (לא מכליל) הסידור עוד זקוק לשיפור גדול בעיני גם במועדונים הגדולים וגם בקטנים .

מי לדעתך המפיקים הבולטים ביותר בארץ כרגע?

"נורא תלוי בז'אנר. כמובן ויני ויצ'י, אי אפשר להתעלם מההצלחה ומהדרך. אני חושב שהם הדוגמא הכי טובה של להתחיל הכי מלמטה ולהגיע הכי למעלה מבלי לשנות את העור שלך. בצניעות ועבודה קשה שזה כל הדברים שאני מאמין בהם. Teamworx, RED AXES. יש המון ובא לי לפרגן לכולם אבל קשה באמת לבחור."

מי האמן או אמנים האהובים עליך?

"הלהקה שגרמה לי להתאהב בוויב אלקטרוני זה PRODIGY. מאז ומתמיד PRODIGY הם הרפרנס וההשראה. אני באתי מהתקופה של פטבוי סלים, לסגו וסקוטר. היום אני מאוד אוהב את בן בוהמר, יש לו דברים מהממים וגם כמובן  פיית'לס מבחינתי הם השראה מדהימה."

איזה שינויים אתה חושב שחלו בתעשייה העולמית בעקבות הקורונה?

"העולם השתנה, זה בטוח. אני חושב שהוא השתנה להרבה שנים. לנו בישראל יש יתרון יחסית גדול על שאר העולם בהקשר הזה כי אנחנו רגילים לעבור ממצב קיצון למצב קיצון. סתם דוגמא, המעבר בישראל מיום הזיכרון ליום העצמאות הוא מעבר בלתי אפשרי. עוברים מהיום הכי עצוב שיש ליום הכי שמח שיש תוך דקה. או אם חס וחלילה שבוע של מלחמה, זה נגמר וישר בום, חוזרים לבלות ולצאת. לישראלים יש כפתור שאת יכולה ללחוץ עליו והם משנים פאזה ויכולים לחזור לעצמם. בעולם, אין את הכפתור הזה. אני חושב שבעולם ייקח הרבה יותר זמן לאנשים לאמץ מחדש את הקרבה. אני חושב שנושא  הריחוק החברתי בעולם…ייקח זמן לאנשים להיפטר ממנו ואנשים ירצו מרחב. לדעתי אנשים יחפשו את ה״ספייס״ שלהם בכל מקום ויחשבו פעמיים, לפחות בהתחלה לפני שמתקהלים בצפיפות . 

 זה כמובן מאוד משפיע על כל המקומות שיש בהם התקהלויות כמו פסטיבלים והופעות ואנשים קלטו שיש מגפה והיא משפיעה על כולם. ברגע שכולם עוצרים, אז כולם עוצרים. גם הדיג'יים הגדולים ביותר עשו זום, סטים אונליין וניסו להמציא את עצמם מחדש. זה לא משנה מי אתה. ייקח בעיניי הרבה מאוד זמן להחזיר את מה שהיה. אבל מצד שני, העולם ישרוד לספר את הסיפור והדבר הזה יעבור בסוף."

היית רוצה להוסיף משהו לסיום?

"אני מזמין את כולם להקשיב לתוכנית ואני מקווה שהם ייהנו. אני מזמין יוצרים ישראלים, מכל הגילאים, אנשים שיוצרים מוזיקה אלקטרונית על שלל גווניה, לשלוח אלי דברים. אני מבטיח להקשיב להכל ומה שיהיה טוב לתוכנית ולוויב אני גם אנגן בכיף. אני חושב שכל תוכנית כזאת של מוזיקה אלקטרונית מקדמת אותנו עוד שלב וזה דבר מבורך."

מייל לשליחת טראקים : tomer@100fm.co.il

התוכנית של תומר מייזנר משודרת בכל יום שישי בשעות 22:00-00:00 ברדיוס FM100.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Radios 100FM רדיוס (@radios_100fm)