זה לא בכל יום שיוצא לנו לבדוק פסטיבל חדש דנדש באירופה, ועוד לא סתם פסטיבל – הפקה מושקעת ומלאה בכוכבים. פסטיבל SECRET PROJECT בפורטוגל היה אירוע של חברת ההפקות האמריקאית – INSOMNIAC, ולמי שהשם הזה מצלצל מוכר, אז זה אותם חברים שמביאים לנו את פסטיבל EDC בלאס וגאס מדי שנה ועוד שלל פסטיבלים ברחבי העולם. אז האם הם הצליחו להרעיד גם את פורטוגל? טסנו לבדוק את האירוע המעניין וחזרנו עם כל הפרטים.

על האירוע

פסטיבל SECRET PROJECT הוא אירוע טכנו והאוס שחברת INSOMNIAC מפעילה ברחבי העולם. הפסטיבל התחיל בלוס אנג'לס והתרחב גם לאמסטרדם. ב-2019 חברת INSOMNIAC רצתה להפיק אירוע EDC ראשון מסוגו בפורטוגל, אך לאחר שנות הקורונה וכתוצאה מסיבות לוגיסטיות ותפעוליות – הוחלט לשנות את הקונספט ל- SECRET PROJECT.

סגנון המוזיקה והליין אפ

SECRET PROJECT זה פסטיבל טכנו והאוס. הליין אפ השנה כלל את כל התותחים הכבדים של הז'אנר וזה כולל את – אריק פרידץ, בוריס ברייג'ה, אמלי לנס, רייניר זונבלד, ארטבט, ריצ'י הוטין, קאמלפט, אדם באייר ועוד רבים וטובים. מבחינת ליין אפ, האירוע היה ללא ספק אחד מהנוצצים ביותר בתעשייה. באירוע היתה במה שלמה לדאבסטפ ודראם אנד בייס האהובים כל כך על הבריטים וכמו כן, במה קטנה עם כישרונות מקומיים. בסף הכך היו 3 במות – THE PROJECT שהיתה הראשית הגדולה. THE WORKSHOP במה קטנה יותר מהראשית אך מרכזית עם שמות גדולים. THE SANCTUARY לדאבסטפ ודראם אנד בייס ו- THE SECRET לכישרונות מקומיים.

המיקום

הפסטיבל התקיים בעיר הקטנה פורטימאו אשר באזור אלגרבה שבדרום פורטוגל. מבחינת מיקום, לא יכולתם למצוא משהו נגיש יותר כי הפסטיבל התקיים ממש בעיר, בחוף פרייה דה-רושה המפורסם. החוף המהמם הוא אחד מאזורי התיירות המרכזיים של האזור והפסטיבל נבנה ממש קרוב למים. עם זאת, לא היתה גישה מהפסטיבל אל החוף והאזור גודר.

לינה

מאחר והפסטיבל היה ממש בתוך העיר, היו אינספור אפשרויות לינה החל מדירות פשוטות, להוסטלים ועד למלונות יוקרה. חלק גדול מאפשרויות הלינה היו מרחק הליכה קצר אל הפסטיבל וזה בהחלט הפך את החוויה לנעימה וחלקה יותר. מאחר וסגרנו עוד ב-2019, שילמנו בסך הכל 100 אירו לדירה שלמה ללילה והיינו בה שלושה אנשים. הפסטיבל לא כלל אפשרות קמפינג.

(חוף פראיה דה-רושה)

קהל

הפקת הפסטיבל שיתפה פעולה עם החברה האנגלית FESTICKET ולכן חלק גדול מהקהל היו בריטים. עם זאת, כמובן שניתן היה למצוא אירופאים נוספים כמו ספרדים וצרפתים אך קשה היה לדעת כי זה לא ממש היה פסטיבל שבו אנשים הביאו דגלים. למרבה הצער, המחירים בפסטיבל היו גבוהים מאוד לפורטוגלים עצמם ולכן לא נראה שהם היו חלק גדול מהקהל. וכמו תמיד בפסטיבלי טכנו והאוס – ניתן היה לראות במובהק רוב גברי על פני נשי.

מחירים

המחיר של הפסטיבל עצמו לא היה גבוה, וזה כנראה נבע מהעובדה שזו היתה המהדורה הראשונה שלו. כרטיס של 3 ימים מלאים של הופעות עלה כ- 207  אירו. עם זאת, מחירי השתייה בפנים היו פי כמה וכמה יקרים יותר מהמחירים הרגילים בפורטוגל. כך למשל כוס בירה אחת עלתה בסביבות 5.5 אירו ,כאשר המחיר בבר רגיל הוא 2 אירו. הדבר היה נכון גם לגבי האוכל שהיה גם הוא הרבה יותר יקר מבחוץ. עם זאת, ייאמר לזכותו של האירוע שצורת התשלום היתה דיגיטלית לחלוטין והתבצעה באמצעות הצמיד שעל היד. יכולתם להטעין את הצמיד באינטרנט או בנקודה וכך לשלם עם אירו בפסטיבל, בלי טוקונים ופנינים ושאר הדרכים היצירתיות שפסטיבלים גורמים לנו לבזבז יותר כסף. כאשר רציתם לקנות שתייה, צריך היה לקנות כוס פלסטיק קשיחה באירו 1. בפעם הבאה שרציתם שתייה, צריך היה לבוא עם הכוס ואז לא לשלם שוב. כמובן שאם אתם מאבדים את הכוס, אתם צריכים לשלם שוב אירו. עם זאת, אם בסוף אתם רוצים להחזיר את הכוס ולקבל את הכסף בחזרה, הדבר לא אפשרי. הטריק הזה הוא ניסיון ידוע של אירועים להרוויח כסף ולהגיד שזה בשביל "הסביבה". על אף שזה בהחלט מפחית את כמות הפלסטיק שנזרקת, בסופו של דבר אנשים זרקו ואיבדו את הכוסות שלהם והחוף היה ע-מ-ו-ס בכוסות לאחר כל ערב. אם הפסטיבל לא מחזיר את הכסף על הכוסות, אנשים לא יטרחו להחזיר אותם וכל הניסיון הסביבתי ייכשל. אם זה לא מספיק עצוב, לאחר הפסטיבל, העיר היתה מלאה בכוסות קשיחות מהאירוע שנזרקו בדיוק כאילו היו כוס פלסטיק רגילה. עצוב לחשוב גם כמה מזה הגיע בסופו של דבר לים.

בעיות בהפקה ובארגון

עכשיו הגענו לחלק המעניין. כאמור, SECRET PROJECT היה פסטיבל חדש שהתקיים בפעם הראשונה במיקום הנוכחי בפורטוגל. לכן, זה היה ברור מהתחלה שיצוצו בעיות ושלא הכל ילך חלק. ואכן, לאירוע היו לא מעט בעיות. ראשית, עוד לפני שהוא התחיל, האירוע פרסם את הליין אפ מאוחר מאוד, ממש שלושה ימים לפני תחילתו. הדבר היה חשוב במיוחד לאלה שהגיעו בכרטיסי יום ממקומות אחרים ורצו לתכנן את הנסיעות. בפסטיבל עצמו, לא היו נקודות למלא מים כפי שפורסם (השירותים בנקודה היו כימיים והיה שלט שאסור לשתות מהברזים) . מיותר לציין כמה שזה חשוב שלאנשים תהיה נגישות למי שתייה חינמיים באירועים מלאי אלכוהול וסמים. ביום הראשון אנשים התלוננו ורק ביום השלישי ההפקה ארגנה נקודות מילוי מים. כישלון הכוסות הקשיחות כבר צוין בסעיף הקודם. בעיה נוספת היתה האקוסטיקה – הבמות היו קרובות מדי והצליל זלג בלי סוף. ממש היה צריך למצוא זווית מסוימת בבמה בשביל לא לשמוע את הבמה האחרת. בנקודה לא היו לוקרים, כך שאנשים נאלצו להיסחב עם כל הדברים עליהם. למרבה ההפתעה, מזג האוויר בסוף יוני באותה השנה היה קריר למדי. במהלך היום הטמפרטורות היו באזור 25 אך בלילה הן צנחו ל-14 כך שביגוד ארוך לערב היה חובה. הפסטיבל לא אפשר לאנשים לצאת ולהיכנס כך שלא היתה אפילו אופציה לצאת ולהביא ביגוד חם, עוד נקודה שמחייבת שיפור. יש לציין כי לא היתה סריקה של צמידים בכניסה כך שאם יצאתם למעשה כן היה ניתן לחזור. (אלא אם כן אין לכם מזל ולמאבטח יש זיכרון צילומי). מבחינת VIP, זה ממש לא היה שווה את הכסף. לאורחי ה-VIP היה עוד אזור קטן עם קצת יותר מקומות ישיבה ובר מים ביום האחרון אבל עדין היה שם תור ארוך למדי בברים (בדיוק כמו בשאר הפסטיבל). מבחינת ניקיון, מילוי סבון כנראה לא היה חלק מרשימת תפקידי המנקים ולכן מצאתם את עצמכם אחרי מגפה עולמית עם שירותים כימיים שאי אפשר לשטוף בהם ידיים. נקודה נוספת חשובה היא עניין הווליום, למי שמתכנן להגיע בשנים הקודמות – לא לשכוח את אטמי האוזניים. הווליום בפסטיבל היה גבוה בצורה קצת לא הגיונית ואף לרמה אסורה במדינות צפון אירופה. היו פעמים שבהן הבאס היה כה גבוה שלא ניתן היה אף להנות מהמוזיקה.

יש לציין כי בחלק מהמקומות היה נראה שדברים פשוט לא נבנו עד הסוף. יתכן והיה אמור להיות אזור VIP מעל אחת הבמות אך הוא נראה כי הפסיקו אותו באמצע. ולקרם דה לא קרם בתכנון הלקוי של האירוע – רצפת חול! כן חברים, ממש כך. באירוע לא היה ריצוף רגיל אלא הכל היה על החול. דמיינו לעצמכם שלושה ימים של לרקוד על החול במשך כ-12 שעות? נכון, לא הכי כיף. כמובן שהדבר גם נוראי לסביבה שכן הזבל נקבר עמוק ולא מוצאים אותו בניקיון ולאחר מכן הוא אף נסחף למים.

עם זאת

על אף כל הבעיות שסבבו את הפסטיבל הזה, החוויה היתה נהדרת. כאמור, מכיוון שהאירוע היה מהדורה ראשונה, הבעיות הראשוניות היו צפויות. בסופו של דבר, יש פסטיבלים של 30 שנה עם בעיות יותר גדולות מזה. SECRET PROJECT פורטוגל התקיים בסך הכל חודש לאחר אירוע ה-EDC הענק בלאס ווגאס שאותה חברה מארגנת ויתכן שזו היתה אחת הסיבות לצרות – שחיקה של הצוות בארצות הברית אחרי עבודה קשה וחוסר מנוחה. לפסטיבל הזה יש המון פוטנציאל, מבחינת מיקום, קהל וכמובן הוויב. על אף החול, אנשים לא וויתרו ורקדו עד השעות הקטנות של הבוקר. האמנים נתנו סטים מעולים והקהל היה פשוט מאוהב. חברויות נוצרו, אנשים התאהבו והצרות הקטנות נעלמו.

לסיכום, הפסטיבל הזה בהחלט שווה את הכסף. אם הליין אפ בשנה הבאה יהיה דומה למה שהיה השנה, אז יש תמורה טובה לתשלום. הפקת האירוע פרסמו שהם לקחו בחשבון את כל הפידבק של קהל המבקרים ובשנה הבאה הם יפיקו את הלקחים. ויודעים מה? אנחנו בהחלט מאמינים להם. חברת INSOMNIAC ידועים במקצועיות שלהם ולכן אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהאירוע רק ילך וישתפר מדי שנה.
אז – can’t wait for next year!