אם אי פעם הייתם בפסטיבל EDM אחד או שניים, אז בוודאי שמעתם את אחד משיריו של מפיק העל R3hab בבמה הראשית. מעיר הולנדית קטנה בשם ברדה, ריהאב (או בשמו האמיתי – פאדיל אלגול) הגיע לפסגות המוזיקה האלקטרונית העולמית והפסטיבלים. הוא חבר עם השמות הגדולים ביותר בתעשייה – הארדוול, טייסטו, אפרוג'ק, נרבו, סטיב איוקי ודאורו ועוד רבים אחרים.
אבל, המפיק ההולנדי-מרוקאי התפתח די הרבה לאורך השנים. שירי הפסטיבל הבומבסטיים שהוא היה ידוע בהם, התפתחו לטראקים קצת יותר פופיים ומלודיים. זה לא שהוא איבד את הפלפליות שלו, אם תלכו לכל הופעה שלו אתם תראו אותו מעיף לכם את הסכך. אבל באלבום האחרון שלו – The Wave, הוא מראה צד יותר פופי ורגיש אך לא שוכח גם את השורשים העמוקים שלו במוזיקת אלקטרו וביג רום.
ריהאב בדיוק סיים את סיבוב ההופעות הצפון-אמריקאי שלו – The Wave והוא ישב להתראיין למגזין Your Edm הנחשב, ודיבר על ההתפתחות שלו כאמן, החופש היצירתי ומה המשמעות של לנהל לייבל משלך.

אתה ידוע בתור מפיק עם להיטים "מוכני פסטיבל". איך אתה מצליח לשחרר כל כך הרבה חומר? איך אתה נשאר רענן ומצליח לשלב בין להיטי פסטיבלים לטראקים שהם יותר ידידותיים לרדיו?

"כן, טראקים של האס הולנדי בהחלט עזרו להתניע את הקריירה שלי, אבל בסביבות 2015-2016 הבנתי שהצליל נהיה קצת ישן ונמאס לי ממנו. כולם אמרו לי להמשיך לשחרר באנגרים כי זה מה שעובד, אבל אז הבנתי שמה שמשנה לי זה לשחרר מוזיקה שאני אוהב ושנותנת השראה לאנשים.
הרבה מעריצי ריהאב יבינו את זה, הם מבינים את מה שאני עושה ואת העובדה שאני משחרר מוזיקה ממגוון סוגים. אני תמיד אוהב לאתגר את עצמי בתור אמן. אני מרגיש שאפילו בחצי שנה האחרונה התחלתי להתנסות בהרבה סוגי צלילים וסגנונות חדשים. אני רוצה לשחרר קצת מהכל.
ובקשר לאיך שאני משחרר כל כך הרבה מוזיקה חדשה, אני חושב שהרבה מזה מגיע בהקשר לבריאות האישית שלי. אני תמיד משתדל לאכול נכון ולהתאמן, ואני גם לא שותה אז זה נותן לי המון אנרגיה וגורם לי להרגיש טוב.
אני יכול לרדת מהבמה ב-2 בלילה ואז להיות באולפן למחרת ב-9 או 10. אני חושב שזה עושה המון הבדל."

באיזה שלב בקריירה שלך הפכת להיות מספיק בטוח בשביל להתנסות בצלילים חדשים?

"תמיד ידעתי שאני יכול לעשות את זה. אבל אני חושב שהייתי קצת לחוץ מכדי לעשות את הקפיצה הזאת ולשחרר חומרים אחרים. אני חושב ששני התקליטים הראשונים שלי שהיו יותר פופיים היו Care ו- Icarus’ לקראת סוף 2016. יצרתי אותם וזה היה ממש שונה מכל מה שיצרתי בעבר, אבל זה היה די ברור לי שהם היו טראקים טובים. מאז המשכתי לפתח את הצליל שלי ולדחוף את עצמי, ומאז שיחררתי שני אלבומים מלאים!"

אתה בדיוק מסיים את סיבוב ההופעות הצפון אירופאי שלך The Wave, ספר לנו על איך זה היה? איך התכוננת לסיבוב משלך בהשוואה ללנגן בפסטיבלים? ואיפה הכי התרגשת לנגן?

"אני חושבת שכל ההופעות היו מדהימות, אבל Toybox בטורונטו היה ממש מגניב. אני מאוד נהנה ממקומות קטנים יותר שבהם אפשר לראות את הפנים של כל מעריץ, וזה ממש מגניב לראות את הבעות הפנים שלהם כשאני מנגן טראק מסוים. בהופעות גדולות יותר אני פשוט מסתכל על ים של אנשים וזה יותר קשה לפתח קשר עם הקהל."

היו לך 3 שחרורים השנה, כולם מהלייבל שלך – CYB3RPVNK, ספר לנו על החופש להיות בעל לייב משלך.

"להיות בעל לייבל משלך זה ממש נחמד כי אני יכול להכין טראק ואז לשחרר אותו תוך כמה שבועות, בעוד שפעמים אחרות במוזיקה אתה תכין טראק וזה ייקח משהו כמו 6 עד 9 חודשים עד שהוא יצא. בשלב הזה אתה כבר לא ממש מתרגש ממנו יותר. עוד דבר טוב לגבי הלייבל הוא שאני יכול להחתים מוזיקה של אמנים אחרים. יש המון אמנים חדשים עם צלילי ממש רענן, ולתת להם את הפלטפורמה בה הם יכולים לשחרר את המוזיקה שלהם זה ממש מגניב!"

המיתוג של המוזיקה החדשה הוא גם מאוד מגניב, ספר לנו על ההשראה מאחורי זה.

"אני נוסע המון ואני חושב שהרבה אלמנטים של אמנות הושפעו על ידי המקומות שהייתי בהם, במיוחד בערים באסיה. יש לזה הרגשה עתידנית כזו, וזה מחזיר אותי אחורה למקומות שהייתי בהם."

היית בכל רחבי העולם בשנה שעברה, ובוודאי שתהיה גם השנה. מה היו זיכרונות סיבוב ההופעות הטובים ביותר שלך מהשנה שעברה?

"קשה לבחור רגע שיא כי פחות או יותר כל שנה שעברה היתה רגע שיא! אני אוהב כל מקום שאני מגיע אליו, וכל פעם שאני מנגן זה ממש מגניב לעמוד בפני המעריצים. ניגנתי ב – Liv במיאמי מספר פעמים וזה תמיד מטורף, אז אני חושב שאני אלך עם זה. וגם, זה לא בדיוק סיבוב הופעות אבל אני חייב לציין את אירוע המעריצים של ספוטיפיי בלוס אנג'לס. יצרנו מיני מסעדה משלי בשבילי ובשביל המעריצים הכי גדולים שלי, זה היה ממש מגניב כי לא תמיד יוצא לי לתקשר עם המעריצים שלי בצורה הזו."

ריהאב הופיע בישראל פעם אחת בלבד במסגרת פסטיבל Life In Color שהתקיים בחיפה ב-2016! הפסטיבל היה עצום והכיל מעל 15 אלף איש