מפיק ודיג'יי העל ההולנדי אוליבר הלדנס (24) הוא אחד מהשמות הלוהטים בתעשייה מזה שנים. הוא עשה את הפריצה הגדולה שלו בשנת 2013 עם הלהיט המטורף Gecko ומאז הכל היסטוריה. הצליל הייחודי והרענן שלו, האנרגיה והסטייל מצליחים לכבוש חובבי מוזיקה בכל רחבי העולם ולאוליבר הצעיר יש גדודים של מעריצים בכל מקום שאליו הוא מגיע, וכמובן גם בישראל.

קבלו ראיון עם האחד והיחיד.

היי אוליבר, אתה נמצא בסיבוב הופעות ארוך מאוד. איך אתה שומר על אורח החיים תוך כדי ההופעות במועדונים ובפסטיבלים הגדולים בעולם?
"נתחיל מזה שאני לא שתיין גדול ואין לי FOMO [פחד מלהחמיץ דברים], כמובן שאני יכול לעשות אפטר פארטי בכל לילה אבל אני רגוע וכשאני על הבמה אני תמיד פיקח ומפוקס. אני חושב שזה מה שמשאיר אותי עם אנרגיות ונותן לי את הכוח להמשיך עם לוח הזמנים המטורף. אבל גם, אתה מקבל הייפ מסוים מההופעות ואתה עדין מתרגש אחרי סט גדול, אז לפעמים קשה לישון אחרי זה. זה מאוד חשוב לשמור על איזון בגלל שבמקרה שלי אני נהיה יצירתי יותר כשאני מנגן בהופעות ומהאדרנלין שזורם וזה יכול לגרום לי לישון פחות כי אני מקבל השראה לכתוב מוזיקה, ובגלל זה אני מנסה לשמור על איזון בין יצירתיות לרוגע."

מה גורם לך להתמקד ולהמשיך ליצור מוזיקה חדשה?
"תמיד אהבתי ליצור גם לפני שיצרתי מוזיקה. כשהייתי יותר צעיר עבודת החלומות שלי היתה תמיד להיות ממציא, מעצב או ארכיטקט, הייתי מצייר ויוצר דברים אחרים. ואז התאהבתי במוזיקה אלקטרונית, או יותר נכון בהאוס וטכנו וזה היה הכי הגיוני בשבילי ליצור מוזיקה משלי שאני באמת נהנה ממנה. אורח החיים שאני מנהל עכשיו, עם יותר ממאה הופעות בשנה, נותן לי המון מוטיביציה ליצור מוזיקה חדשה שכן אני תמיד רוצה לנגן מוזיקה ועריכות חדשות. למרות שיש לי פחות זמן ליצור מוזיקה כשאני בסיבוב הופעות, אני בעצם מפיק אותה כמות של מוזיקה כשאני בבית בגלל כל האנרגיה היצירתית שמגיעה מההופעות. אני יוצר מוזיקה כשאני מרגיש שאני רוצה, אבל כשאני בבית אני יותר נינוח ומבלה את הזמן עם המשפחה והחברים, אז אני נהנה גם מהחלק הזה. האופציה להיות יצירתי אבל גם נינוח. "

איך הנסיעות מעניקות השראה למוזיקה שלך?
"השראה יכולה להגיע מהמון דברים שונים. רוב הזמן אתה לא יודע בדיוק מאיפה ההשראה מגיעה. אני אסיר תודה שהקריירה שלי מאפשרת לי לטייל ולחוות תרבויות שונות ולהכיר אנשים חדשים. העיר שממנה באתי – רוטרדם בהולנד היא מאוד רב-תרבותית ואני חושב שזה שיחק תפקיד גדול בהערכה שלי לסוגים שונים של מוזיקה. לדוגמא, בתיכון היה לי חבר סורינאמי שאהב R&B, חבר גרמני שאהב מטאל ורוק כבד וחבר הולנדי שאהב מוזיקה אלקטרונית. דרך החברים האלה והתרבות שלהם חוויתי הרבה סוגים שונים של מוזיקה. כשהייתי יותר צעיר, אבא שלי היה לוקח אותנו להופעות מעניינות כמו להקת פאנק סורינאמית שניגנה מוזיקה לטינית, ברזילאית וסוג של פאנק. ואז באוטו בדרך חזרה היינו מאזינים ל-Jungle ודראם בייס וקופצים על הפסנתר ומנגנים מוזיקה קלאסית ברגע שהיינו מגיעים הביתה. ממש אהבנו את זה ואני חושב שהחוויות האלה בהחלט עזרו לי כשגקו יצא, כי סיבובי ההופעות החלו להתקיים מהר מאוד והייתה לי המון הערכה לתרבויות שונות וחוויות, מוזיקליות או אחרות."

איך אתה ממשיך קדימה מבלי להתיש את עצמך?
"אני לא יוצר טראק חדש בכל יום, אבל אם אתה יוצר טראק חדש פעם בשבוע או שבועיים אז יש לך מספיק זמן לישון. אני לא בהכרח חי בשביל המוזיקה 7\24, אני אוהב ליצור אבל חוץ מזה גם לצייר, לבלות עם חברים ומשפחה, לעשות ספורט ומשחקי וידאו. הדברים האלה גם עוזרים לי לשמור על האנרגיה ולהישאר ממוקד. כשאני מרגיש טוב, אני מרגיש יצירתי. אני מאוד ממוקד בקריירה שלי ואני משקיע המון זמן בתוכנית הרדיו שלי – הלדיפ רדיו מדי שבוע ובלעזור לשאר אמני הלדיפ עם השחרורים שלהם.
ההופעות הן מאוד מעוררות השראה, אני אוהב לשמוע ולנגן מוזיקה חדשה, זו תמיד חוויה מבדרת. אני אוהב לעשות את זה וזה ממש כיף בשבילי. אני יכול גם לשבת באולפן ולעשות דברים של חנונים עם המוזיקה שלי. אני לא בהכרח יוצר מוזיקה חדשה בכל יום, למרות שלבנות את הסטים שלי ואת תוכנית הרדיו מעסיק אותי מדי יום. אני מאוד נהנה מזה – אני מתחבר עם חברים דיג'יים או אנשים חדשים שרוצים לחלוק מוזיקה, ואני אוהב להראות את זה גם כי יש כל כך הרבה מוזיקה נהדרת בעולם."

האם זה מרגיש לך סוריאליסטי לנגן בפסטיבלים הגדולים ביותר בעולם ולשתף פעולה עם אמנים כמו סאנדר ואן דורן, אקסוול, שוקולד פומה, גרגור סאלטו וכו'? כי הם בטח היו אלילים שלך כשהיית צעיר יותר.
"כן זה נכון. אחרי שגקו פרץ, היתה לי את ההזדמנות לעבוד עם סאנדר ואן דורן. הוא פתח את העולם שלי לטכנו, טכ-האוס ואלקטרו באופן כללי. כמובן שכשהייתי בן 19 ועדין בתיכון זה היה מדהים לעבוד עם אנשים כמו סאנדר. עבדתי גם עם ליידבאק לוק וגרגור שגם הם אנשים שהערצתי ואני עדין מעריץ. אני אסיר תודה על החוויות האלה. הייתי רוצה גם לשתף פעולה עם אנשים מחוץ לעולם המוזיקה האלקטרונית כמו פארל, צ'יילדיש גמבינו, בילי אייליש, קולדפליי, טיים אימפלה ופוסטר אנד דה פיפל. התחלתי כשיצרתי מוזיקה לעצמי, והיום אני עדין יוצר אותה רק לעצמי ואני שמח שאנשים אחרים גם אוהבים אותה."