פסטיבל פיירגראונד הוא אירוע טכנו, האוס והארדסטייל מהבולטים בגרמניה בעונת החורף. בחודש האחרון חגג האירוע הצעיר את שנתו השלישית עם סולד אאוט מרשים ובלתי נשכח. אני גאה לומר שנכחתי בו מאז שהתחיל, ואין דבר מרגש יותר מלראות אירוע מוזיקלי צומח, מתפתח ומתעצב. פיירגראונד הציע השנה חוויה עמוסת כוכבים, עם ליין-אפ נדיר, חמש במות מגוונות והפקה ברמה גבוהה במיוחד. לא אשקר, אמנם בשנה שעברה היה מוצלח יותר, והשנה נתקלתי בכמה בעיות, אך זה לא גורע מהעובדה שמדובר באחד מהאירועים המומלצים ביותר לטוס אליהם בחורף. לפניכם הביקורת המלאה.

הפסטיבל

פיירגראונד הוא פסטיבל מוזיקה אלקטרונית בעיר הנובר שבגרמניה, אשר התקיים לראשונה בשנת 2022. השנה האירוע נמשך יום אחד בלבד (בשנה שעברה הוא היה יומיים) וכלל חמש במות. הז'אנרים הבולטים השנה היו טכנו, הארד טכנו, הארדסטייל ומעט האוס, כאשר לחובבי ההארדסטייל וההארדקור הוקדשה במה שלמה.

מיקום והגעה

הנובר ממוקמת במערב גרמניה, כשעתיים נסיעה דרומית מהמבורג. האירוע נערך במרכז הכנסים MESSE שבעיר (המקביל לגני התערוכה אצלנו). האזור היה נגיש מאוד ממרכז העיר באמצעות מטרו, נסיעה של כ-20 דקות בלבד. לקראת האירוע תוגברו תנועות הרכבות כדי להבטיח הגעה נוחה ומהירה לכל המשתתפים. כשיצאנו בסוף האירוע, חששנו שהרכבות יהיו עמוסות, אך הן הגיעו בזו אחר זו, אספו את המבקרים העייפים, ויצאו מיד לדרכן. אין כמו לחזור למיטה במהירות אחרי יום פסטיבל עמוס. נקודה לזכות ההפקה היא תשומת הלב לפרטים הקטנים, במיוחד בנוגע לתחבורה הציבורית. כל כרטיס כניסה כלל נסיעות חופשיות בתחבורה הציבורית אל האירוע וממנו. הדבר נפוץ מאוד בגרמניה, שבה מעודדים הגעה בתחבורה ציבורית מסיבות אקולוגיות, לוגיסטיות, וכדי לצמצם את הסיכון של נהיגה בשכרות על הכבישים.

ליין אפ

מדי שנה, פיירגראונד מתאימים את עצמם להלך הרוח בתעשייה וסוגרים את האמנים שהכי מתאימים לשוק ולקהל היעד. השנה, האירוע התמקד בטכנו, הארד טכנו, טכנו קלאסי והארדסטייל. באירוע הוקמו 5 במות – ראשית, טכנו, הארדסטייל, טכנו קלאסי ובמת הקהילה – מקום לאמנים צעירים שמתחילים את דרכם. הטכנו הקלאסי כלל כמה מהאמנים הכי מוכשרים וותיקים בתעשייה, כמו תומאס שומאכר וקיי טראסיד, והיווה מקום נהדר לקהל שחיפש קצת את הנוסטלגיה והצליל העמוק. במת ההארדסטייל אירחה את גדולי הז'אנר כמו קון, ברנאן הארט וסאב זירו פרוג'קט. במת הטכנו הייתה להיט וכללה אמני הארד מהשורה הראשונה, כמו קובוסיל, דבורה דה לוקה וקלנגקונסטלר. הבמה הראשית הייתה תענוג רצוף עם מלכת הטכנו שרלוט דה וויט, שהגיעה לאירוע זו שנה שלישית ברציפות (שתבוא גם שנה הבאה!), בוריס ברייג'ה, הדאדי טראנס הגרמני מרלון הופשטאד, אוליבר הלדנס (שגם הופיע בבמת הטכנו בתור hi-lo), ובכורה עולמית של ה-B2B של ארגי יחד עם גורדו. אין ספק שהליין-אפ השנה היה בומבסטי, ולא תמצאו דבר כזה תחת קורת גג אחת בפסטיבלי חורף. הליין-אפ הזה הצליח להביא אנשים לאירוע מכל רחבי אירופה, אך על זה נרחיב בהמשך.

עיצוב, מסכים ותאורה

האירוע התקיים באולמי ה- MESSE שהם כמו גני התערוכה שלנו. מאחורי הדיג'יים הוצבו מסכים בוהקים שהקרינו וויזואלים מגניבים עם אורות, לייזרים ותותחי עשן. אחד מהדברים הכי מגניבים באירועים מקורים הוא שאפשר לשחק הרבה עם האורות וליצור אווירות ותאורות שונות מאוד אחת מהשנייה. האירוע השקיע מאוד בתאורה ויצר מופעי אורות מהפנטים לכל אורך הלילה.

שתייה ואוכל

דוכני אוכל רבים ומגוונים נפרשו על פני המתחם והציעו לאנשים מזון מכל מיני גוונים, הרי אין דבר חשוב יותר מאוכל טוב כשרוקדים כל הלילה. מבחינת הברים, פה הסיפור כבר היה שונה. נראה כי השנה לא העסיקו מספיק אנשי צוות, וגם אלה שהיו עבדו מאוד לאט, כך שהתור לקבל שתייה היה ארוך בצורה לא פרופורציונלית. בנוסף, חלק מהברים לקחו מאיתנו את הפקקים כאשר הזמנו מים, וזה אחד הדברים שהכי מקוממים אותי באירועים. הרי אף אחד לא באמת חושש שנזרוק את הבקבוק אל הבמה – מדובר בדרך לגרום לנו לקנות יותר מים, וחבל שזה גם על חשבון הסביבה. בשלב מסוים, נגמרו בכלל בקבוקי המים (ושתייה אחרת), אולי כי אנשים פשוט לא יכלו למלא אותם.

על כל בקבוק וכוס חויבנו בשני אירו פיקדון וזה הוחזר לנו כאשר החזרנו את הכוס או הבקבוק או הופחת ממחיר השתייה החדשה. יש לציין לטובה שגם הכוסות היו מפלסטיק רב פעמי וכך בסופו של דבר הרצפה היתה יחסית נקייה, בלי מרבד של אלפי כוסות פלסטיק כמו שאנחנו רואים לצערנו הרבה בהולנד.

כל קנייה נעשתה באמצעות הצמידים שעל היד. ניתן היה להטעין כסף על הצמיד לפני כן באינטרנט, במהלך האירוע אונליין או בעמדה בפסטיבל. לאחר האירוע, כל הכסף שנשאר על הצמיד הועבר חזרה לחשבון הבנק של הרוכשים. תשלום באמצעות צמידים הפך לרווח מאוד בשנים האחרונות, בלי צורך בטוקונים מייגעים שאחרי זה נופלים מהכיס ונעלמים או נשארים איתנו אחרי הפסטיבל.  ליד דוכני האוכל, נבנה אזור צ'ילאאוט ממש מגניב עם שולחנות וספסלים ואף כסאות ים.

מתחם ולוגיסטיקה

השנה, לצערנו, ההפקה קצת נפלה בכמה ענייני לוגיסטיקה. בכל ביקורת שאני כותבת, אני תמיד שמה דגש על עניין השירותים – אני חושבת שזה אחד הדברים החשובים ביותר באירוע. השנה הייתה נפילה גדולה בנושא הזה, עם תורי ענק לשירותים שגררו המון תלונות ומרמור אצל הקהל. עוד בעיית תור הייתה בכניסה הראשית: מסביבות השעה 22:00 והלאה, המוני אנשים חיכו בקור המקפיא להיכנס במשך יותר משעה. המתחם עצמו, לעומת זאת, היה מאוד נוח לרקוד, ליהנות וכאמור – גם לנוח. ההפקה בנתה אפילו מכוניות מתנגשות למי שרצה להשתעשע קצת בין סט לסט. בפסטיבל היו רק חמש במות, כך שהיה אפשר לעבור בקלות ממקום למקום, בלי לעבור דרך הרים וגבעות. לוקרים ועמדות לטעינת הצמידים היו פזורים ברחבי הפסטיבל לרווחת המבקרים.

הקהל

ההצלחה הגדולה של הפסטיבל בשנה שעברה התפרסמה בכל רחבי אירופה, וקהל מגוון מאוד ובינלאומי הגיע לאירוע. ראינו מבקרים מהולנד, ספרד, איטליה, צרפת, בריטניה ובלגיה – ואפילו תיירים מארצות הברית שהצליחו להגיע לפסטיבל במהלך הטיול שלהם! רוב הקהל היה כמובן גרמני, אך גם מבין הגרמנים היו רבים שהגיעו מכל רחבי המדינה. מה שטוב באירוע במיקום נגיש הוא שניתן להגיע ישירות לפסטיבל ממקומות רחוקים, ואז פשוט לחזור, מבלי לפענח איך להגיע לשמורת טבע מרוחקת. כולם התערבבו יחד באופן מושלם ויצרו אווירה נעימה ומכבדת. לא הייתה צפיפות רבה, דחיפות או תקריות אלימות. האנשים רקדו ושמחו, והווייב במקום היה חיובי וכיפי. השנה שמתי לב שהיה הרבה יותר קהל צעיר, אולי לאור העובדה שהליין-אפ כלל כמה שמות חמים בקרב דור ה-Z, כמו מרלון הופשטאד וקלנגקונסטלר.

ההפקה

כמו בשנים הקודמות, ההפקה פה עבדה קשה מאוד על האירוע והשקיעה המון מאמצים כדי לבנות פסטיבל ברמה. עם זאת, קשיים חיצוניים שהתעשייה סובלת מהם, וכל אירוע עכשיו מנסה לנתב דרכו, בהחלט היו נראים לעין. המיתון העולמי לא פוסח על גרמניה, וכאן גם צריך להדק את החגורה. זה לא פשוט לארגן אירוע ענק עם אמני על כשיש אילוצים כאלה ואחרים, אך ההפקה עשתה את זה בצורה הכי טובה שאפשר. ראוי לציין את התקשורת המצוינת של הפסטיבל עם הקהל ברשתות החברתיות בנוגע לשאלות וביקורות. אינספור פוסטים של תזכורות והנחיות למיניהן עלו כל הזמן, כדי שאנשים ידעו בדיוק מה הולך לקרות. הפסטיבל דאג להיות ברור ולענות על כל השאלות, כדי שהכל ילך חלק, וזו בהחלט מקצועיות לשמה.

לסיכום,

פיירגראונד מוכיח לנו מדי שנה למה הוא פסטיבל החורף הטוב ביותר בגרמניה. ההפקה מקשיבה לקהל ועושה את כל המאמצים האפשריים בשביל להביא לנו אירוע איכותי ומושקע. הליין-אפ מרכיב יחד מדי שנה שורה של אמנים מובילים יחד עם כישרונות צעירים שפורצים לתעשייה (וזה חשוב מאין כמותו!), וכל זאת במתחם נוח, מגניב ונגיש. על אף הבעיות הלוגיסטיות הפעם, האירוע היה פשוט מדהים, וכל מי שדיברתי איתו נהנה והבטיח שיחזור בשנה הבאה. פיירגראונד ימשיך להתפתח ולגדול, ואני בטוחה שבשנה הבאה המהדורה תהיה מדהימה ומופלאה, ואתם תהיו שם! 😊

נתראה בהנובר, 2025!