יחד עם צליל מיוחד במינו והופעות סוחפות, קולאבים עוצרי נשימה ואין ספור תארים מרשימים
(DJ מספר 15 הכי טוב בעולם כיום על פי דירוגו הרשמי של מגזין DJ MAG) דון דיאבלו הוא ללא ספק אחד מהאמנים הכי חמים שתוכלו למצוא היום על הבמות. בר מנור, מנהל Megatickets Magazine, צלל עמוק אל תוך ספרי ההיסטוריה של דון, אמן הפיוצ'ר האוס מספר 1 בסצנה כיום וחזר כדי לחשוף אתכם לסנסציה ההולנדית שפחות מוכרת כיום ברחבי ישראל.

המסע של אחד מחלוצי הפיוצ'ר- האוס המודרניים כיום, דון דיאבלו, לעבר פסגת המוזיקה האלקטרונית התחיל עוד במיטתו אי שם בתחילת שנות ה-2000. כשהיה רק בן 15, פינטז דון בלילות על הבמות הגדולות ביותר בעולם ועל איך הוא כובש את הרמקולים במסיבות הכי גדולות באירופה. תהליך זה ארך מספר שנים וכלל בו עבודה קשה לצד כישרון אמיתי ואוזן מוזיקאלית אבל בסופו של דבר זה קרה- זה סיפור על ילד הולנדי עם חלומות גדולים ובשורה חדשה לסצנת ה-EDM העולמית, זה הסיפור של דון דיאבלו.

דון (37) או בשמו ההולנדי Don Pepijn Schipper, הוא אותו כוכב נוצץ שמפרק כל במה שבדרכו, לצד עבודת אולפן מבריקה המפיקה את הלהיטים הגדולים ביותר בסצנת הפיוצ'ר האוס. אבל לפני שנגיע לחלק הזה- אנחנו נדבר על דון הצעיר. אותו דון, שבגיל 15 חתם על החוזה הראשון שלו, אותו אחד שחולק ארץ מוצא יחד עם הארדוואל, טייסטו, ארמין ואן ביורן, אפרוג'ק ועוד אמנים רבים וטובים מהמעלה הראשונה. במשך השנים, ניסה דון לפרוץ את תקרת הזכוכית הזו שיצרו הקולגות מהבית ואף ניסה כמה וכמה ניסיונות שכשלו לחלוטין, אך הילד בעל החזון לא וויתר. הוא התפתח וגדל ויחד עם הרבה כוח רצון ויכולות הפקה גבוהות במיוחד שהתחדדו עם הזמן, דיאבלו הצעיר הפיק את "Blow", " Pain is Temporary, Pride is Forever", " Hooligans"ו- " "Streets Of Fire. באמצעות הקלפים החדשים בשרוול, הצליח דון למצוא חן גם בעייני הקהל הולנדי ואף התמודד באמצעות שתיים מיצירותיו על פרס "הקליפ הטוב ביותר לשנת 2007 " בקטגוריה של TMF Awards.

כמעט לקח פסלון הביתה, " Pain is Temporary, Pride is Forever".

לאחר שאמנים נוספים החלו לגלות בו עניין, דון החל להפיץ את הצליל הייחודי שלו בספקטרום רחב מאוד. עבודות חדשות בלייבלים כמו של אקסוואל, (Axtone""), ניקי רומרו ("Protocol Recordings") וגם בלייבל הצעיר יותר של סטיב אנג'לו, (""Size x), החלו להופיע ושמו של ה-DJ הצעיר מהולנד נסק לשמיים. אחד מסימוני הדרך באותה תקופה היה שחרורו של "Origins", שהיה גם כשיר הנושא של משחק הווידאו המפורסם שיצא לבאטמן לקונסולות השונות, "Batman Arkham Origins".
אם באקסוואל עסקינן, יש לציין שלאחר שהשוודי ההחתים את דון בלייבל הפרטי, הוא העניק לו גם את אחת מהמחוות הגדולות ביותר שיכל היה להעניק לדון כאשר החל לנגן את אחד מעבודותיו החתומות בסטים השונים של השילוש האגדי בדימוס "Swedish House Mafia", כנראה שאקסוואל הבין כבר אז את סדר גודל התופעה ההולנדית.

גם על המסכים, דון דיאבלו.

זכה לרגעי תהילה, "Starlight".

קצת לפני השנה בה דון יפרוץ לחלוטין לתודעת הקהל הרחב, ההולנדי שיחרר את אחד מהטראקים המוכרים ביותר לרייברים מסביב לעולם. הקלאסיקה שהצליחה ליצור מונח חדש:
" house time is any time and any time is house", הייתה לניצוצות ראשוניים של תהילה אמיתית. כבר בשנה הזו יכלו מעריציו לצפות בו מופיע לעיתים מכוסה באיפור גותי המאופיין בעיקר בחצי מסכה \ מסכה שלמה של שלד. אלו היו ניסיונותיו הראשוניים ליצור סטייל ייחודי ומיתוג מאפיין, דבר שבמהלך השנים נכחד והוחלף במיתוג המאפיין של דון כיום.

AnyTime, מונח חדש על שמו.

2015 הייתה השנה בה הכל קרה ובגדול. באותה שנה, דון, שביסס לעצמו מעמד של יוצר מוכשר ומוערך על ידי הקולגות, הקים את הלייבל הפרטי ויוצא הדופן- " HEXAGON". השם שבמשך השנים עד לרגע בו מילים אלו נכתבות ממש, ייהפך לתוכנית רדיו מצליחה המשודרת ב- 35 מדינות וגם לליין ביגוד אישי שמעוצב בהשראתו, סיפק הצלחה על תחילת פעילותו. שחרורו הראשון של הלייבל, "Make Me Feel Better", היה הצלחה מסחררת כשכבש את המקום הראשון למשך שבועיים במצעד הרשמי של Beatport, הישג מכובד ללייבל שנולד זמן קצר מאוד לפני כן.

להיט מהלייבל שעליו אפילו לא חלם בחלומות המתוקים ביותר במיטה ההיא,
"Make Me Feel Better".

2015 לא סיפקה לו רק לייבל עצמאי ופוש ענק לקריירה המשגשגת אלא גם את אחד מהלהיטים החמים ביותר שלו אי פעם. הקולאב עם טייסטו הוביל לטראק ענק, "Chemicals" שמו. סוף סוף לאחר שנים של עבודה, דון דיאבלו איחד כוחות יחד עם מותג על ענק מימדים ויצר להיט ויראלי מרשים. ודווקא כאשר נדמה לו שהגיע לפסגה, איך ממשיכים מכאן?

מזהים?" Chemicals"- נקודת הפריצה הסופית.

וכאן, ודווקא כאן- מתחיל החלק שכמעט הכל מצליח עבורו. שורה של להיטים הגיחו במהלך שנתיים בודדות ולצד התפתחות הלייבל שעלייה דיברנו קודם לכן, דון יצא לסיבוב ההופעות העולמי הראשון שלו שנה לאחר הקולאב המפורסם. " Drifter" שיצא במאי של אותה שנה זכה לתמיכה רחבה מחובבי הסגנון, " Universe" ו- " On My Mind" נחשבים עד היום לשניים מהטראקים המוערכים ביותר עבור מעריציו.
" Cutting Shapes" שראה אור ב-2016 נהפך לחלק בלתי-נפרד מהסט הייחודי, ו- "What We Started" עם סטיב איוקי מביא כל סט שכזה לקצה. גם בתחום המיקסינג דון מראה יכולות מעולות בתקופה הזו ולאחר שתשמעו את הרימיקס שלו ל "Something Just Like This" של Coldplay ו- The Chainsmokers, תבינו בדיוק איך הוא גרף השנה אלפים מאנשי המחר שבילו בבמה המרכזית, ישירות לבמה שלו בפסטיבל הענק, טורמולנד.

נקודת ציון חשובה במהלך השנתיים, " Cutting Shapes".

הצלחה גדולה עם סטיב איוקי, " What We Started".

" Universe", זכה לאהבה גדולה מצד המעריצים.

"On My Mind"- קלאסיקה אמיתית
.

Drifter, הצליל המיוחד של דון בשיאו.

דון עבר מסע מפרך. מסע בו חיפש את עצמו, את המוזיקה שהוא רוצה להפיק ולנגן לעולם, סטייל אישי שיבדיל אותו משאר האמנים שמציעה הסצנה ובעיקר- חיפש את הרגע בו הוא יוכל להגשים את אותו החלום מהמיטה הישנה של גיל 15.

השחרורים מהשנה החולפת כמו "Momentum" ו- "Children Of A Miracle", מראים שהדרך של דון לא בדרך לסיום- להפך. דון מסתמן בכל יום שעובר כאחד מהדברים הטובים ביותר שעוברים כעת על תחום ה-EDM בשנת 2017. עם הרבה תשוקה למקצוע, יצירה שלא נגמרת והופעות מרגשות וסוחפות מסביב לגלובוס, דון הוא בהחלט מה שהסצנה הזו צריכה- ילד פלא בן 37 עם כישרון אין סופי שלא מפסיק לחלום בגדול.
נקנח בשחרור טרי יחסית של האמן, שלדעתנו אומר את הכל:

תהנו!