MR.BLACK הוא אחד מכוכבי המוזיקה האלקטרונית המצליחים ביותר שהגיעו מישראל בשנים האחרונות. יניב בל מפיק ותיק למעלה מעשור ובמהלכו יצר מוזיקה שהגיעה לכל קצוות העולם וכבשה את ליבם של מעריצים מכל רחבי התבל. המוזיקאי המוכשר חתום בלייבל המצליח של הארדוול – REVEALED והשחרורים שלו הגיעו לראש מצעדי הביטפורט. הכישרון של הישראלי החרוץ סובב ראשים אצל גדולי התעשייה ויניב קיבל תמיכה ממפיקי על כמו טייסטו, דימיטרי וגאס ולייק מייק, דייוויד גואטה, מרטין גריקס ואחרים. ביום שני הקרוב, ה-4 לספטמבר, יניב משחרר את אלבומו החדש – TRANCEFORMATION והגיע הזמן שגם הרייברים בישראל יכירו את האמן המוכשר שמכה גלים ברחבי העולם. קבלו ראיון בלעדי.
איך התחילה האהבה שלך למוזיקה ומתי?
נראה לי זה עוד התחיל אצל אמא שלי בבטן. איך שנולדתי הייתי מנגן להם על כל מיני דברים. מההתחלה תופפתי וניגנתי בכלים האלה של הילדים. בגיל 15 זה קיבל תפנית רצינית. תוך כדי שניגנתי לילדים במקלטים ובאירועים קטנים כאלה, הייתי משתלט על העמדה שם ומתקלט. ככה זה גדל ואז קניתי את המחשב הראשון שלי והתחלתי להפיק. את הטראק הראשון שלי החתמתי אז באומגה שזה היה הלייבל הכי גדול בפסיי טראנס, אז על ההתחלה זה הצליח לי ומשם התגלגלתי. תמיד היה טראנס במוזיקה שלי, היה לי פרויקט בשם אלקטרוספייר ואז אחרי זה בלאק אנד ווייט עם השותף שהיה לי אז. בעצם מגיל 15 התנסיתי בכל ז'אנר אפשרי, אין מוזיקה שלא הפקתי גם מתוך סקרנות לדעת – קלאסי, פרסומות, רוק. אפילו מזרחית. הגעתי לשני הזמרים הכי גדולים בארץ והפקתי להם רק בשביל הקטע, בשביל ללמוד. האמת עשיתי הרבה GHOST PRODUCTION בחיים שלי אבל היום אני עושה את זה רק במקרים מאוד מיוחדים, אם זה ממש מעניין ומאתגר אותי. אני אוהב גם לעבוד ממש מהר אז למשל, סיימתי עכשיו את האלבום ועוד כמה שחרורים להמשך. כמו כן, פתחתי פרויקט טכנו לפני כשנה וחצי עם רויה וגם לשם יש כבר 17 קטעים מוכנים אז אם אנחנו מנגנים הופעה, זה הכל הפקות שלנו.
נחזור ל-MR.BLACK. איך הצלחת להגיע עד ללייבל של הארדוול – REVEALED? זה בטח לא היה קל.
"אני חושב שבעבר היה אפילו יותר קשה, היום החברות האלה גדלו. בעבר היה מנהל אחד [A&R] שהיה מקבל כמות עצומה של טראקים בחודש והיית צריך ממש לבלוט שם. זה לא היה פשוט, זה דרש הרבה התמדה – לשלוח להם טראקים כל הזמן ולשים דגש על סגנון שאין להם בלייבל ומה הדבר הבא שהם מחפשים. הארדוול התחיל לנגן מוזיקה שלי בסטים שלו וזה גרם למפיקים כמו KSHMR לרצות לעשות איתי שיתופי פעולה. עם הזמן, ככל שקילומטראז' ההחתמות בלייבלים הגדולים בתעשיה גדל וספציפית עם ריבילד, בנינו מערכת יחסים יציבה, ועם הזמן חידדתי גם את המשבצת שלי של הטראנס בשילוב עם פסיי רייבי כזה, מה שהפך אותי ל"פרויקט" הטראנס בלייבל שלהם. לא מזמן פגשתי את הארדוול באולטרה אירופה והייתה לנו שיחה ארוכה על התעשיה, לאן הז'אנר הולך, זכויות יוצרים, פאדיחות, אי הבנות וכו'. האמת ממש כיף לקבל את התמיכה והחיבוק שלו כל פעם שאנחנו נפגשים.
הארדוול היה נותן לך עצות לגבי הטראקים שלך?
כן, קיבלתי ממנו עצות ממש טובות. בנוסף הוא גם עשה לי פעם אחת מיקס ומאסטר. בהתחלה הם פחות הבינו את שיטת העבודה שלי באולפן, שהיא מלווה בהמון קיצורי דרך (Shortcuts) כמו בגיימינג, ופתאום הם התחילו לתפוס ממני ממש כמפיק מוזיקלי, והם היום צוחקים שזה שיטות עם ניחוח ישראלי.
הטראקים שלך PARTY PEOPLE ו-HU HA הצליחו בטירוף. איך הרגשת כשזה קרה?
זה היה מטורף. אני זוכר את הפעם הראשונה שהארדוול ניגן אותי ב- HARDWELL ON AIR והחתים אותי על הטראק LOUD, יצאנו לשתות עם כמה חברים ועשינו ממש לחיים כאילו זכינו באיזה גביע. היו רגעים ממש מרגשים, בהתחלה היה נראה לנו שאי אפשר לגעת בזה. זה כזה רחוק ואתה שולח מיילים ומנסה לפלס את הדרך. זה מאוד עוזר שאתה נמצא במקום שבו התעשייה נמצאת כמו הולנד למשל (מבחינה גיאוגרפית), זה הרבה יותר קל, ממש כמו נסיעה למשרד. ככה נוצרים הרבה יותר קשרים אישיים ומחויבויות. בארץ התעשיה פחות מפותחת והיו לי ולאשתי לבטים על לעשות רילוקיישן באיזשהו שלב, אנחנו משפחה מאוד ליברלית, אבל דווקא עכשיו כשהמצב בעייתי והרבה אנשים עוברים, אני דווקא בגישה של להישאר בארץ. במקביל, אני עובד כבר שנתיים על דרכון פורטוגלי, כי אני מקבל למשל הצעות ממדינות כמו אינדונזיה ומלזיה, אבל אי אפשר להיכנס עם דרכון ישראלי לצערי."
אתה מפיק ודיג'יי עסוק אבל גם איש משפחה. נשוי עם שתי תאומות קטנות בנות 11 חודשים. העבודה כמובן מאלצת אותך לטוס המון, איך אתה מתמודד עם הנסיעות?
"האמת שאני מתגעגע לבית ולמשפחה מאוד כשאני בדרכים, זה נראה לי עניין של גישה. למשל החודש הייתי בערך שלושה ימים בבית ובחודש שעבר גם משהו כזה. זו עונת הפסטיבלים כך שלמשל יצא שיכולתי להגיע רק ליום אחד, הגעתי לארץ לעשר שעות. נחתתי, לקחתי מונית, הגעתי הביתה ושמתי את התיק, התקלחתי, הייתי איתן קצת ואחרי כמה שעות חזרתי כבר לשדה. אנחנו מדברים הרבה בוואצאפ בוידאו, אני רואה אותן ואת התהליכים, אני מאוד קשור לבנות. אנחנו מאוד מתורגלים, אשתי קרייריסטית מעולם ההייטק ואבא שלה הוא מהנדס בכיר בתחום שלו ורק הוא מבין בזה אז הוא היה צריך לטוס ולעשות הסברים על מה שהוא עושה, אז מבחינתה זה היה רגיל בבית. אבא טס. מבחינתה זה היה רגיל וטבעי שאני טס וזה יצא לנו נוח."
איך הרגשת כשהופעת בטומורולנד? אחד הפסטיבלים הכי גדולים ומפורסמים בז'אנר המוזיקה האלקטרונית.
"הופעתי בטומורולנד איזה 4-5 פעמים. פעם אחרונה שהופעתי היתה על במת אלטזה של ויני ויצ'י, 2022. לפני כן הייתי בבמת SMASH THE HOUSE של דימיטרי וגאס ולייק מייק. מבחינת ההרגשה, אין על הפסטיבל הזה, הוא פשוט לכולם. לא משנה מה מנוגן שם, גם ז'אנרים שבאופן אישי אני פחות מתחבר – זה מתקבל שם באהבה. ולא משנה הבוץ או הגשם, יש סלחנות כלפי הכל. מה שהיה מטורף בטומורולנד זו כמות הישראלים עם הדגלים. איך שירדתי מהבמה…יש לי את זה מצולם. זו תחושה פתאום שאתה אומר, איזה כיף שאתה ישראלי כי הקהל הזה נותן חום. הישראלים באמת הכי מרימים בעולם. הלוואי שהיו רואים את הישראלים כמו שהם מתנהגים בטומורולנד, זה הישראלי היפה. זה חבר'ה שבאים עם גוד וויבז, פתוחים, מכילים, זורמים, צוחקים, מגניבים. הלוואי וככה היו רואים אותנו."
למה השנה לא ניגנת בטומורולנד?
"השנה בשבוע הזה היה לי לו"ז צפוף ולא הצלחנו לגרום לזה לקרות. הייתי בהונג קונג באותו השבוע עם שתי הופעות וגם בקרואטיה עם פורסטלנד והרזידנסי שלי עם מורטן ו- WE RAVE YOU במועדון ה-NOA. בכלל השנה קרואטיה היתה יעד מטורף בשבילי, הייתי שם משהו כמו שבע פעמים. הרגשתי שאני כבר מכיר את המוכרת בשדה התעופה [צוחק]."
איך עברה עליך הקורונה?
"איך לא התגעגעתי למילה הזאת. איזה כיף שהמוח האנושי מהונדס ששוכחים מהר. אני אז חזרתי מסיבוב הופעות ביפן, ישר לתוך הבידוד, פעם ראשונה ששמעתי את הדבר הזה. אחרי זה היה גל ביטולים מטורף של כל סיבוב ההופעות שלי בסין. בהתחלה הייתי מאוד מבואס ומבוהל מהדבר הזה, לא הבנתי מה קורה ואחרי כמה ימים בבידוד, התחלתי להבין שיש פה הזדמנות מטורפת ושמה שקורה פה, בטח יש משהו אחר יותר מעניין שמסתתר מאחורי זה. התחלתי לפתח כל מיני יזמויות ושיתופי פעולה מעניינים עם חברות הייטק ושילוב של טכנולוגיה ומוזיקה. הגעתי להכיר אנשים מטורפים בתחומים שונים ועשינו שיתופי פעולה מעניינים כמו טסלה וחברות גיימינג. למדתי הרבה על יזמות, פיתחתי כישורים טכנולוגיים, חקרתי המון חברות לגבי איך שהן עובדות ומה הן עושות. באותה תקופה היה המון NFT ו-web 3 וזה שאב אותי. איך שעברה הקורונה, עבר גם ה-NFT אבל הטכנולוגיה והחשיבה מאחורי זה נשארה ואלה כישורים שבאים לידי ביטוי בכל מה שאני עושה. מאוד מאוד התפתחתי בתקופה הזאת, הרגשתי שאני מתפתח כבן אדם וגיליתי שאני יודע לעשות עוד הרבה דברים בנוסף למוזיקה. סך הכל זו היתה תקופה ממקדת וחיובית."
אתה מאוד גדול בסין.
"מאוד זו הגדרה גדולה אבל כן, אני מוכר שם, יש לי הרבה הופעות ואני מאוד אוהב את המרקט האסייתי באופן כללי. אני מאוד אוהב גם את התרבות ואני תמיד משלב את זה ביצירה ובעטיפות של המוזיקה שלי. יש לי חיבור לכל האזור הזה של אסיה, כל מדינה והקסם שלה. אם זה יפן – הקהל, האנרגיות והאוכל. בין אם זה תאילנד – אחד המקומות האהובים עליי בעולם. כשהגעתי לסין הופתעתי לגלות שזו מדינה עם הקלאבים הכי פסיכים שראיתי בחיים שלי. הכל שם ענק – הבניינים, האירוח, המסעדות, הקניונים ובתי המלון. הרגשתי שמבחינת ה"וואו אפקט" שקיבלתי, זה יותר גדול מכל מה שחוויתי. הייתי עושה שם טורים מטורפים. הייתי מגיע עם המסלול ביחד עם הטור מנג'ר המקומי ומבין שהערב אני מופיע בעיר עם 15 מיליון תושבים, ויום למחרת עם 40 מיליון, זה לא נתפס."
בוא נדבר קצת על האלבום החדש שלך, TRANCEFORMATION. שמעתי את הטראק הראשון והוא הרבה יותר טכנו ממה שציפינו ומהדברים האחרים של מיסטר בלאק. האם עשית פה שינוי כיוון או שזה קרה פשוט מטבע התנודה בתעשייה?
"מה שקורה בעולם תמיד משפיע עלינו. יחד עם זאת, אני כן גדלתי עם הסאונד של האנדרגראונד, עם ההשפעה הזו והכנסתי את זה למוזיקה. כל הקונספט של האלבום זה בעצם לקחת את כל הסאונדים שהיוו ומהווים השראה עבורי מתחילת הדרך ועד היום ולשלב אותם במוזיקה שלי תחת המעטפת של הטראנס ופסיי – כי זה מה שאני עושה. אני מסתכל על האלבום כמו תפריט אוכל ועל הסיגנלים כמו מנות, כל מנה היא ייחודית ורציתי לשלב בה אלמנטים וטעמים מעניינים. יש טראקים שהם יותר אומנותיים ולא הייתי בטוח שיעבדו ברחבה והופעתי מאוד לטובה מהתגובות של הקהל וכמה שזה טוב ועובד, עד כדי כך שהיו טראקים שלא ידעתי אם ייכנסו לאלבום ואחרי הטור האחרון שלי הם הפכו להיות אסים בסטים שלי."
מה התוכניות שלך לרגל היציאה של האלבום? יש סיבוב הופעות בפתח?
עשיתי טור מטורף של- TRANCEFORMATION לרגל יציאת האלבום. כרגע עובדים על phase 2 של הטור. יש לי כל מיני רעיונות קריאטיביים ממש מגניבים איך להגיש אותו. אחת מהדרכים זה חבילות סאונד למפיקים עם כל הפרי-סטים והאקפלות. אנחנו נעשה תחרות רמיקסים פעם אחת ב- web 3 עם אאודיוז שזו חברה עם מיליון וחצי משתמשים, חברה ממש מגניבה של מוזיקה אלקטרונית שהתפוצצה בארצות הברית וקנדה. בנוסף, אנחנו נעבוד עם SKIO שזו גם חברה קנדית ענקית עם כ-200 אלף מפיקים שנמצאים שם. פעם אחרונה שעשיתי איתם תחרות רמיקסים הם הביאו דברים שפשוט ישבנו והתעלפנו. אנחנו גם נצלם סט בלוקשיין מאוד מעניין. יש הרבה דברים בפתח."
איך הגעת לשם TRANCEFORMATION?
"נסענו לאילת להופעה ברכב ודיברנו על השם והקונספט של האלבום. רציתי משהו שמשדר טראנס יחד עם פיוז׳ן של כל מיני עולמות מוזיקליים. ואז אישתי הפגיזה עם השם TRANCEFORMATION. הקונספט בעצם אומר לעשות טרנספורמציה לכל הסגנונות המוזיקאליים וההשפעות שאני אוהב לעולם הטראנס.
איזה עוד תוכניות גדולות יש לך לשאר השנה הזאת ולתחילת 2024?
קודם כל עברנו לבית חדש ואני בונה אולפן חדש. יש לנו את שיתופי הפעולה עם החברות המוזיקליות הגדולות, אני עדין לא יכול לדבר על זה אבל זה גדול. יש עוד כמה קולאבים עם תקליטנים מעניינים בדרך, יש את האלבום, וגם כמה רמיקסים מגניבים שאני עובד עליהם. בנוסף, יש את סיבוב ההופעות עם הרבה טריטוריות חדשות שהולך להיות מגניב."
אתה תופיע יותר בחו"ל או בארץ?
"אני לרוב מופיע בחו"ל. פחות בארץ ,אבל אני מאוד אוהב להופיע כאן. כשיש איזה מסיבה טובה שמתלבשת אז זה הכי כיף שיש, ישראלים זה קהל מטורף. בעבר היו כאן יותר פסטיבלים, היה את הלייב פארק, הופעתי לצד אומנים כמו הצ'יינסמוקרס, אביצ'י ז"ל, הארדוול, ועוד רבים טובים. הקהל בארץ אנרגטי ומרים. מאוד אוהב להופיע ברייבים כאלה."
יש לך משהו שהיית רוצה להוסיף לסוף הראיון?
"משהו שהוא חשוב בעיני באופן כללי זה להמשיך ולעודד יצירה ולתמוך באומנים. בין אם מדובר באומנים בתחילת דרכם, שמחפשים את התמיכה מהאומנים המבוססים, ובין אם בתקליטנים הגדולים – מי שהכי חשוב שיתמוך בהם בסופו של דבר זה הקהל. הרבה יותר מכל promoter או חנות מוזיקה כזו או אחרת. כשאתה בתור אומן מרגיש את החיבוק של הקהל, ושאומר לך שהוא אוהב את המוזיקה שלך- זה נותן לך את הדרייב להמשיך וליצור. הקהל הוא הדלק שדוחף את האומנים והתעשייה קדימה בצורה הכי טובה. אז אם אתם אוהבים משהו, תרגישו חופש להביע את זה, תפרגנו לאומנים. תעודדו אמנים קטנים וגדולים כאחד, תעודדו אמנות."