אז האם האתרים הללו באמת מהווים זירת מסחר לכרטיסים, מאוהד אחד לשני?

תחקיר שבוצע על באנגליה, מציג עובדות מטרידות על אתרי אינטרנט המוכרים כרטיסים בשיטת "יד שניה".

2 כתבים נשלחו לעבוד בחברות גדולות שעובדות בשיטת מכירת כרטיסים "מיד ליד", התוצאות מציגות הטעית ציבור ברורה לגמרי:

1. החברות רוכשות בעצמן את הכרטיסים ומעלות את המחירים בצורה אסטרונומית (דבר שהם מבטיחים שהם לא עושים על פי התקנון שלהם.)

2. הם טוענים כי מחיר הכרטיס נקבע על ידי ה"מוכר" (לדוגמא: כרטיס להופעה של קולדפליי ב-2,000+ פאונד)

3. הם מבטיחים להשאיר את המוכרים כ"אנונימיים", כשבמקור, ברוב הפעמים המוכרים אינם אוהדים פשוטים, אלא החברה עצמה או שותפי מכירה שלה.

4. הם מקבלים הקצאות כרטיסים מחברות הפקה בעולם, בדיוק כמו אתרים אחרים, רק שהם מציגים אותם ככרטיסי "יד שניה" שנמכרים על ידי "אנונימים" במטרה להרוויח רווח כפול(!) ממחיר הכרטיס ברוב הפעמים.

5. הם סוגרים "קומבינות" עם עובדים במשרדי כרטיסים, המבטיחים לשריין להם מקומות איכותיים להופעות, ומרוויחים רווח גדול על הרוכשים (בתחקיר מדובר על רווח של 15% שמובטח לעובדים במשרדי הכרטיסים)

6. להופעה של Coldplay בלונדון, מכירת הכרטיסים אזלה תוך מספר דקות
התחקיר מציג כי החברה רכשה כמעל 1,850 כרטיסים, שנמכרו בערך של מעל 230 אלף פאונד (כ-1.3 מליון ש"ח).
כך שכרטיס שנרכש ב-350 ש"ח בממוצע, נמכר באתרים הללו ב- 750 ש"ח (כ-214% יותר מהמחיר המקורי)

7. נציגי שירות הלקוחות מודרכים שלא להציג את המיקום האמיתי של הכרטיסים – כך שלא רק תשלמו ביוקר, אלא תקבלו תמורה ירודה לכסף ששילמתם.

8. החברות מעדכנות באופן שיטתי את המחיר באתר על פי הביקוש.

9. מכירת הכרטיסים נסגרת במהירות בגלל רכישות ענק המתבצעות על ידי החברות הללו – הן משתמשות במספר עצום של כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי החברה, וכך פוצחים את החסימות באתרים הרשמיים של המכירה.

10. האם נמכרים באתר כרטיסים ביד שניה ? –
בחודש אחד בתחקיר, נמצא כי מתוך 30 אלף מכירות בחודש, 11 אלף הגיעו דרך סוחרים שעובדים באופן קבוע עם החברה (כפי שציון בסעיף 5), 10 אלף נרכשו באמצעות חברת VIAGOGO, ורק 9 אלף הגיעו דרך גולשים אמיתיים.
כך ש-30% מהמכירות באתר אכן מאדם לאדם.

כל העובדות לכאורה בכתבה כפופים לתחקיר שבוצע בערוץ התקשורתי באנגליה.

יש לכם ניסיון עם החברות הללו? הגיבו וספרו לנו: