לנוחיותך שירות לקוחות : 07-777-84449 בימים א-ה בשעות 10:00 - 20:30 או צור קשר

המגזין

Krewella מודות: דדמאוס הציל אותנו מקריירת פורנו

Krewella מודות: דדמאוס הציל אותנו מקריירת פורנו

צוות אתר

16 בדצמבר 2014

לכל התגובות

את הדברים הבאים, כתבה יאהאן יוסף, חברת להקת קרואלה. הלהקה מנתה את יאהאן, אחותה יסמין ובחור בשם כריס טרינדל. לאחרונה, כריס החל לסבול מאלכוהוליזם ולא תיפקד יותר כחבר להקה שווה ערך, לאחיות נמאס והן החליטו להעזיב אותו, כריס בתגובה הגיש נגדן תביעה שטוענת כי הוא היה הצלע המוכשרת בהרכב ולא הן. הרשת רעשה וגעשה בעקות הריב המתוקשר והתגובות ברשתות החברתיות היו קיצוניות מאוד. העלבות, האשמות וגינויים נורו לעבר האחיות והן הצטיירו בתור נשים שטניות שסילקו חבר בלהקה כתוצאה מהתמכרותו. כעת, אחרי שלא נשמע מהן קול, שברה יאהאן את שתיקתה ופירסמה את המכתב הבא באתר בילבורד, לעיונכם.

"שלום, שמי יאהאן יוסף, אני זמרת, מלחינה ו-DJ של הלהקה הכי שנואה בתעשיית המוזיקה האלקטרונית כרגע: קרואלה.

כשאני ואחותי יסמין נתבענו על ידי חברנו ללהקה לשעבר- כריס טרינדל, בטענה שהוצאנו אותו מהלהקה כאשר היה "פיקח", חלק מכם אמר לנו לעשות הסבת מקצוע לפורנוגרפיה מאחר ונכשלנו בקרואלה.

על אף שהזין שלי הוא קצת ביישן מול המצלמה, אני מודה כי שקלתי את זה.

אבל אז, הכוכב דדמאוס, הביע בנו ענין ועכשיו אני חושבת שקריירה מוזיקלית תצליח בכל זאת. תודה לך דדמאוס, שהצלת אותי מפורנו.

העניין פה הוא לא דדמאוס, או פורנו. הענין פה הוא לגבי סקס, מדיה והומניות. אחרי עשרה חודשים שבהם הועלמנו מהמדיה החברתית לגמרי, התביעה המתוקשרת הזו הוציאה אותי מהמערה שלי. הכוונה ל"מתוקשרת" זה שבאופן מביך, זה היה הנושא הכי טרנדי בפייסבוק, הוא הופץ באתר הרכילות TMZ וקיבל כיסוי בכל בלוג מוזיקה אלקטרונית שרק קיים.

לא הגבתי לקשקושים בקשר לפירוק של קרואלה, אך רק עקבתי בשקט, כמו דני דין, אחרי הנעשה. האם מישהו בבקשה יכול לכתוב אלגוריתם של כמה פעמים המילה קרואלה מקושרת עם המילה זונה? אלה הם רק חלק מהמאות שאני אספתי:

לא חוסכים במילים
לא חוסכים במילים
תגובה ראוויה ?
תגובה ראוויה ?

חלק מכם בטח צוחקים על התגובות האלה, כמו שאני עשיתי בהתחלה. אבל לעזאזל, אני אפילו לא מסוגלת לזייף חיוך כרגע. זה מחליא אותי, כי הדרך בה אנו משתתפים בשיח אינטרנטי משקפת אותנו כחברה. ומה שאני רואה בהשתקפות הזאת זו כמות עצומה של שנאה וחוסר סובלנות אחד כלפי השני.

והגיע הזמן לרסק את המראה המזוינת הזאת. הייתי שקטה יותר מדי זמן, אני חוזרת לאחר שנמנעתי ממדיה חברתית על מנת לחלוק את מה שלמדתי ובשביל לעודד אנשים לפקפק במה שהם קוראיםרואיםשומעים מעתה והלאה, וזה כולל כמובן אירועים שהם מעבר למה שקרה ללהקה- בין אם זה פוליטי או רכילות על סלבריטאים. הענין העצוב הוא שזו שנת 2014 ואנשים עדין קוראים באופן פסיבי כותרות ומתיחסים אליהם כאמת לאמיתה, מחקים כמו תוכי מילים של סלבריטאים והולכים אחרי העדר בדעותיהם. אני לא רואה מספיק אנשים לוקחים על עצמם את ערך הסובלנות שדדמאוס מטיף לה לשלושת מיליון המעריצים שלו. אני לא רואה אנשים מוחים נגד הדיאלוג הדרקוני שנכפה עלינו ברשתות החברתיות.

לגיטימי?
לגיטימי?

אחת מאוסף התגובות
אחת מאוסף התגובות

אני אסירת תודה לאנשים הרבים שהראו את דאגתם אלינו בקשר לתגובות הפוגעניות. אבל אני לא מבקשת סימפתיה, אני מבקשת מאנשים לחשוב על ההשפעה של הסביבה המקוונת והלא מבורכת הזו על הנוער שרוצה הצלחה, כבוד וסובלנות.

האם זה לא מה שכולנו רוצים? אני מבקשת מכולם לחשוב על בנות שמתבוננות בתגובות כמו שאנחנו קיבלנו, ועלולות לחוש חוסר רצון ופחד מכשלון. פחד לנסות את מזלה בתעשייה אשר נשלטת על ידי גברים. אני רוצה שתחשבו על בנים שמפנימים שמבינים כי רגישות, פגיעות ותביעה לשוויון בין המינים זה סימן שאתה נמושה. זה בשביל ילדים וילדות, הורים וילדים, סטרייטים וגייז, כי דחייה חברתית משפיעה על כולנו. ואם אתם חושבים שאני מעלה בעיות חברתיות או מוציאה את הנושא מפרופורציות, אז אתם חיים בעולם מדומיין בו סקסיזם, הפליה והומופוביה לא קיימים.

אני מבקשת שתצאו מהבועה שלכם, או שתעשו את המחקר שלכם, ותבינו שאחוז עצום מהדכאון של הנוער שלנו, הרס עצמי ובעיות קוגנטיביות הם תוצאה של דחייה חברתית ובושה שמתרחשים באינטרנט.

שני המינים סובלים מחוסר שיויון ואף אחד מהם לא חשוב יותר מהשני לטעמי, אבל הדבר בו אני הכי בקיאה זה ההכרות האישית על איך שהמדיה מתייחסת אלי כאישה.

אני חושבת שזה ראוי לציין שכריס לעיתים נדחק הצידה מעיני הזרקורים, מאחר והיו שתי נשים מעורבות. ועל אף מאמצינו לתת לכריס יותר מאור הזרקורים, הוא מחק את עצמו. לא יכולנו להמשיך לכפות עליו להיות בלהקה. הוא החליט להתנתק מהלהקה, והתמכרותו יצאה מכלל שליטה. ואני חושבת שזה קרה בין היתר בגלל שהוא סבל מחוסר תשומת ליבם של המעריצים. עם זאת, כריס נהנה מתמיכה מוגברת לאחר שהוגשה התביעה. החלק המטריד הוא, שתשומת הלב שתמיד רצינו להעניק לכריס הושגה על ידי דמוניזציה שלי ושל יסמין. התביעה הביאה לתגובות שהביעו חוסר אמון כללי בנשים "לא לעשות עסקים עם נשים" "הן טובות רק לסקס" וכיו"ב. נשלחנו להישרף בגיהנום ולמצוץ את הזין של כריס תוך כדי.

מה שמעניין הוא שכריס הונחה על ידי היועצת המשפטית שלו- דינה לפולט, אשר צוטטה אומרת שלא ידענו מה הוא קליד C בפסנתר לפני שפגשנו אותו, והתווים (נוטס) היחידים שיכלנו למלא היו אלה של בנק. בעצם פשטו מאיתנו כל זכר לכשרון ועבודה קשה שהשקענו.

אז לכל המפקפקים, הנה יסמין שסוף סוף מצאה את קליד C:

יסמין והאורגן
יסמין והאורגן

אך מעבר לאיך שזה פגע בי באופן אישי, ההאשמות האלה תרמו להתפשטותן של תגובות שליליות כלפי נשים בתעשייה ומסביב לעולם. זה כמעט כמו שלהיות האשה בקבוצה, משמעותו שאת הבובה חסרת כל כשרון ויכולות מוזיקליות, יצירתיות וחזון.

המסקנה שלי מהתגובה הציבורית זו קריאת התעוררות: עדין קיימת סטיגמה מסוימת על כך שאת אישה! שאת תחמנית, מניפולטיבית, אוכלת חינם , שאינך מוכשרת כמו גבר ושאת משתמשת בסקס על מנת להתקדם בקריירה שלך.

הלחץ לא להיכנע לסטריאוטיפים יכול להשפיע על ביצועיה של האשה ועל יכולתה להצליח. הפחד שלה להיות מוטלת בספק, מתושאלת, מובכת ולהילחם בהנחות משפילות על האופי שלה, יכולה להיות הסיבה שבגללה אנחנו לא רואים יותר נשים בתפקידים גבוהים ומשפיעים במקומות העבודה. וזה שיש סרטים וסדרות טלויזיה שבהן מוצגות נשים במשרות בכירות, לא אומר שזה משקף את המציאות. אמנם נכון שהתקדמנו כחברה במשך השנים בכל מה שקשור לזכויות בין המינים, חקיקה וייצוגי נשים בתקשורת. אבל זה לא בהכרח אומר שהשוויון הזה מיושם בחיי היומיום של כולנו.

מאז חווית הרשתות החברתיות הראשונה שלי, הייתי עדה לגינוי של נשים בתעשייה על כך שהן יוצאות עם גברים ומקיימות יחסי מין. הבנתי כי זו הנורמה המקובלת, שנשים תמיד מפחדות לצאת "זונות" והרגשתי תמיד עננת אשמה מעלי כאשר יצאתי עם כריס.

הוא היה החבר שלי, הידיד הכי טוב שלי, וחברי ללהקה משנת 2006-2011 , יחסינו בעבר היה משהו שתמיד ביקשתי לשמור בסוד. על אף הכאב המנטלי שהתביעה גרמה לי, הרגשתי כי זו היתה הקלה עצומה שהוא חשף בכתב התביעה שיצאנו. כי אחרת הייתי ממשיכה לשמור בבושה את יחסינו הקודמים אם לא הייתי צריכה להתמודד עם זה פנים מול פנים.

כעת, הדבר היחיד שאני מרגישה אשמה לגביו הוא שנתתי לאנשים אחרים לשלוט במיניות שלי. מערכת יחסים קודמת זו לא בושה. סקס זה לא בושה. למי אכפת אם זה הומוסקסואלי, הטרוסקסואלי, מונוגמי או מרובה משתתפים? אם זה בהסכמה, אז זה טבעי.

בין אם זה גברים או נשים, סטרייטים או גייז, ליבי יוצא אל כל מי שצריך להחביא את מיניותו, אני מקוה שההבנה שלי תסייע לאחרים להרגיש יותר חופשיים כמו כן.

החלק הקשה ביותר של להיות במרכזה של מפלה תקשורתית, זה לדעת שזה משפיע על הילדים שצופים בה. אם המנהיגים של המחר מבלים 30 שעות (מינימום) בשבוע ברשת, אז בואו נדאג לפחות שזה יהיה מקום טוב להיות בו. בבקשה תבדקו דברים שאתם מעלים ותחשבו על איך זה יכול להשפיע על אחרים. דחפים הם בלתי נסלחים והמילים שלכם הם חזקות. התברכנו בכך שיש לנו חופש להתבטא בארה"ב, ואנשים ימשיכו להפיץ מידע כוזב ותוכן פוגעני וזה התפקיד שלנו לדעת למה להאמין ובמה לפקפק. אני רוצה לראות יותר אנשים משתמשים בחופש הביטוי שלהם בשביל לומר דברים טובים, בואו נתאחד על מנת לחולל שינוי חיובי ולשים סוף לבריונות באינטרנט. הסיבה היחידה שהתקדמנו בכל הנושא של זכויות אזרח, פתיחות וסובלנות היא שאנשים הרימו את קולם ועמדו על שלהם! אני לא יכולה לשבת בשקט מול המקלדת שלי ולחשוב שכל אדם באשר הוא יכול לתרום לשינוי חיובי, זהו מאמץ קולקטיבי וזה מתחיל בך!"

אהבתם את האייטם? עקבו אחרינו עכשיו >>